מה עם הערכים המודרנים הבאים

אני כתבתי בדיוק להפך מאיך שהבנת אותי.
אני לא הצעתי לוותר על הזוגיות. בדיוק להפך.

כתבתי שבימנו, כדי לשמר זוגיות, יש כאלו שמאפשרים לגברים/נשים משהו שנקרא "זוגיות פתוחה".
קרי, אנחנו עדיין בזוגיות, אבל כדי להתמודד עם הקשיים בזוגיות אפשר לאפשר למי שרוצה להיפגש למטרות *מיניות* עם אנשים אחרים.

בימנו המודרניים, יש לא עדות אחת ולא שתיים של זוגות שהודיעו שדווקא הפתיחות המינית הזו הצילה את הזוגיות שלהם (במידת הצורך אצרף אסמכתאות).

אז במידה ואפשר על פי ההלכה, לפחות לגבר, ללכת עם מספר נשים –
האם נכון אולי כן לאמץ את דבר כזה מתוך המודרניזציה?

אם יש גבר שאומר שאשתו כבר פחות "עושה לו את זה" ועקב כך יש בעיות בזוגיות, אולי פשוט נאפשר לו למצוא מישהי אחרת (כמובן בידיעת אשתו) למטרות מין, וזה על מנת לשמר את הזוגיות שלו עם אשתו.

אז מה אומר, כדאי ל"דתי-מודרני" לאמץ דבר כזה למען שמירה על ערך כמו זוגיות?

שאלתך השנייה העידה בעיניי על הראשונה. לכן אני מניח שזו הטרלה מתמשכת. מה שאסור הלכתית אסור גם לדתי מודרני. יש לי גם ויכוח איתך לגבי מהי זוגיות ומה שומר עליה, אבל איני רואה טעם להיכנס לזה.

המגבלה על ריבוי נשים היא גורמת למשיכה ולחיזוק הקשר
כמו מגבלות רבות בהלכה שהם לטובה
כפי שאנו מברכים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם : שהיו רק אדם וחוה בלבד בעולם.

למיכי ואורי,

אבל דווקא בימנו כאשר אושרו וחירותו של האדם הם לפני הכל (הרי אמרנו שצריך לתת מקום למודרנה, נכון?), אולי כן יש מקום להתחשב.
"מגבלה על ריבוי נשים היא גורם למשיכה" זה משהו אנכרוניסטי. בימנו יש אינספור עדויות שזה בדיוק הפוך. אולי השתנו הטבעים.

עכשיו, מבחינת ההלכה (עליה דיבר מיכי שהיא המחסום) דווקא פה להבנתי יש מקום להתיר, הרי כמו שמיכי סובר בכתביו שאיפה שאפשר כן להתיר ולאפשר דברים (למשל בנושא ההומוסקסואליות או גיטין וכו') אז כן צריך לעשות את זה.

אז אם ערכי המודרנה היום מראים ש"זוגיות חופשית ופתוחה" זה דבר שבריא לעצם הזוגיות, ואם יש דרכים להקל בהלכה, דווקא ממה שקראתי עד, היתי מצפה ממיכי שיפסוק כן לגבר להרבות לו נשים (זוגיות פתוחה, בידיעת האישה כמובן).

מקווה שאתה שואל ברצינות ולא לקנטר וללעוג.גם אם כן , יעזור לקוראים נוספים.
א.לא הבנתי מה בשיסוי בני אדם ערכי ? זה אלים ומעצים יצר אפל ואכזרי שקיים בצורה מודחקת אצל חלק מאנשים .אגב אותי זה דוחה .

ב.הגמרא מלמדת אותנו שיצר המין עובד הפוך ממה שרשמת "משביעו רעב מרעיבו שבע" .. 2.ככל שאדם לא נוטה לנשים אחרות וגם בזה יש רמות של הרהור וכו .הקשר המיני והמשיכה הרגשית שלו לאשתו מתחזקת . זו תפיסת ההלכה היהודית וניתן לחוש זאת שזה נכון.

רשמת : מוסרית ולא הלכתית.
לכאורה דבר שלא הלכתי הוא גם לא מוסרי כי הוא נגד ההלכה והלכה זה מוסר

כתבתי בעשרות מקומות את דעתי שלא מקבלת את זה. מוסר והלכה אלו שתי קטגוריות בלתי תלויות לחלוטין. אין שום קשר בין מוסר להלכה. ראה למשל בטור 15 בקצרה, ובעוד מקומות רבים.
שים לב שבדבריך אין נימוק אלא חזרה על אותו דבר פעמיים: דבר שלא הלכתי אינו מוסרי כי הוא נגד ההלכה והלכה זה מוסר. בגלל שההלכה זה מוסר לכן מה שלא הלכתי אינו מוסרי? זו טאוטולוגיה. אם כן, לפחות המילה "כי" לא במקומה.

מוסר חייב לנבוע מאמת מוחלטת
מוסר שנובע מתפיסה של חברה מסויימת ייתכן שיהיה שקר וייתכן אמת .לדוגמה .הנאצים חשבו שמוסרי להרוג יהודים ולא מוסרי לפגוע בכלבם .
לכן בהנחה והתורה אמת וההלכה היא מאלוקים אם כן ההלכה קובעת מה מוסרי ומה לא
רשמת שם שאם יש התנגשות לעיתים תכריע לצד המוסרי וכי למה..

וואו, אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להשיב לאוסף הטענות המוזרות הללו, ולהיסק המוזר שמוביל מהן למסקנה השגויה שלך. טוב, אז אתחיל בהתחלה.
1. לא נכון שמוסר חייב לנבוע מאמת מוחלטת. מה שונה מוסר מכל דבר אחר? שום דבר אינו מוחלט בעולם, וגם לא המוסר. לא כל אמת היא מוחלטת, ולא צריך מוחלטות כדי שמשהו יהיה אמת. להיפך, שום אמת אינה מוחלטת (אולי למעט זו עצמה).
2. מוסר שנובע מתפיסה מסוימת אכן יכול להיות שקרי. אבל זה נכון לכל מוסר מכל מקור. מה לעשות? כולנו בני אדם ולעתים אנחנו טועים.
3. הנאצים חשבו שמוסרי להרוג יהודים וטעו. גם היהודים חשבו שמוסרי לרצוח את תושבי כפר קאסם וטעו. המוסלמים בדעא"ש חושבים שצו האלוהים הוא לערוף את ראשי הכופרים וכל מי שלא מוצא חן בעיניהם. אז גם הם טעו, למרות שהם פעלו על פי צו ישיר של אללה דרך הח'ליף שליט"א. הנוצרים חשבו שצריך לשרוף את הכופרים, וגם הם בציווי ישיר של אלוהים ושלוחיו מהאינקוויזיציה. כולם פועלים בשם האלוהים וטועים. אז גם אתה יכול לטעות. ראה בסעיף הבא.
4. ההנחה שהתורה אמת כנראה נכונה (לפחות בעיניי, אם כי כמובן לא אמת מוחלטת ווודאית), אבל ההנחה שההלכה היא מאלוקים שגויה בעליל. יש כמה הלכות והנחות בסיס שניתנו ממנו וכל השאר פרשנות שלנו. אין כמעט הלכה שהצדוקים מודים בה (שמפורשת בכתוב). למעשה מאומה אינו חף מפרשנות אנושית. אפילו הטענה שכל זה ניתן לנו מאלוקים היא מסקנה שלך ושלי כבני אדם שיכולים לטעות. ע"ע דעאש והאיינקוויזיציה. גם הם חשבו שההוראות שלהם מאלוהים.
5. ועל כולנה אתמה איך מכל זה הגעת למסקנה שההלכה קובעת מה מוסרי ומה לא? זה אפילו לא נובע לוגית מההנחות המופרכות שהצגת כאן (גם אם הייתי מקבל אותן). אולי יש מקור אחר שהוא מוחלט והוא מקור המוסר, ולא ההלכה? ואולי ההלכה שהיא מאלוקים לא אומרת מהו המוסר ואין מקור אחר ולכן אין בכלל מוסר תקף?
6. אתה טועה במסקנה שלך שיש זהות, או אפילו קשר בין ההלכה למוסר, בלי קשר לדרך. ההלכה לא קובעת מה מוסרי ומה לא. צא וראה שחלק ניכר מההלכה אפילו לא מדבר על מישורים שקשורים למוסר. לטענתי גם איסורי רצח וגניבה והחובה לתת צדקה ולגמול חסד לא קשורים למוסר ולא נובעים ממנו.

איני רואה טעם להיכנס כאן שוב לדיון הזה שדורש לא מעט הנחות וטיעונים והוכחות. הארכתי בו למעניתי טובא בכמה דוכתי. אם מעניין אותך, תוכל לראות למשל בסדרות שיעוריי על הלכה ומוסר ובתחילת הספר השלישי בטרילוגיה, ועוד. שם גם הסברתי לגבי הכרעה בקונפליקטים.

לסיום, איני יכול להימנע מלחזור שוב על מה שאמרתי לך כבר לא פעם. יש לך נטייה לאמץ סיסמאות מקובלות כאמת מוחלטת ולהקשות מכוחן. אני שוב ממליץ לך לבחון את ההנחות שלך לפני שאתה בונה עליהן בניינים, ועוד יותר לנסח לעצמך במדויק את הלוגיקה שמובילה אותך מהן אל המסקנה. בדוק ומנוסה.

הגדרת מוסר: מעשה שלא ראוי
לכן בהנחה שהתורה נתנה מהבורא הוא יודע מה ראוי ומה לא ראוי ולכן יש קשר להבנתי בין הלכה למוסר
אכן יש מעשים שאינם ראויים מצד שנפש אדם סולדת מהם ומי שלא נפשו חסרה כלשון הרמב"ם וגם זאת זה בריאה אלוקית .
אנשים יכולים לטעות ביחס למוסר ולכן הוא יחסי
אלוקים לא יכול לטעות
ההלכה נגזרה גם מבני אדם אבל התורה נתנה הנחיות שרצון השם הוא גם ההלכות האלו שנכתבו בידי אדם לפי כללי תורה מסויימים לעיתים גם אם הם נגד כוונת השם כפי שמובא בתנורו של עכנאי .
אני כן בטוח שהתורה אמת מכוח התודעה ועוד
זה שאתה רושם שאני מניח הנחות ובונה עליהם .זה לא טענה הגיונית כי מניין לך? גם לא נכון..

הנישואין הפתוחים, 'פוליאמוריה' בלעז – היא הגשמת ערכי היסוד של החירות והאהבה, וכי שלימדנ הבג"ץ שוזה נישואין המגביל את החופש המיני של כל אחד מבני הזוג – הוא בטל כעפרא דארעא.

בברכה, שמאבר איש צבויים

שורה 2
… וכפי שלימדנו הבג"ץ שחוזה נישואין המגביל…

אני באמת אובד עצות. אתה מנסח טיעון שלא מתחיל. זו בכלל לא שאלה של עמדה או ויכוח. סתם טעות. זה שהבורא יודע מה ראוי זה ודאי נכון. כיצד מכאן אתה גוזר שההלכה היא הקובעת את המוסר?
אנשים יכולים לטעות, והאנשים פירשו את מה שהקב"ה ציווה. אז מה איכפת לי שהוא לא יכול לטעות? הסברתי את זה למעלה, ואני סתם חוזר שוב. וזה שהתורה ניתנה על דעת החלטת החכמים זה נכון, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לטעות אלא שהלכה כמו שהם קבעו. ואגב, כשברור שהם טועים לא נכון שצריך לשמוע בקולם. ראה ריש הוריות בסוגיית טועה במצווה לשמוע לדברי חכמים.
על תודעות ונשמות שמובילות אותך לוודאות אין לי מה לומר. רק אזכיר שכך הוא גם לגבי האינקוויזיציה ודעא"ש, והנאצים וכל בעלי אידאולוגיות עלי אדמות.

אם אתה מסכים שהלכה כפי שקבעו .זה אומר שזה רצון ה' והם חלק מהתורה .אם זה רצון ה' אזי זה הראוי לעשות .ראוי לעשות זה מוסר.
תודעה ונשמה זה חלק מהתורה..
מה שייך דעאש זה לא התורה שאנו מאמינים בה..