מוכר את העוה"ב שלי וקונה חטאים

בגלל העבר התורני שלי, ככל הנראה לא אוכל להיכנס לגיהנום [מנין לך שבזכות עבר תורני אין לאדם חוטא גיהינום?]

אבל איני רוצה עוה”ב [מניין לך שיש עוה"ב? מניין לך שאתה זכאי לעוה"ב? למה אינך רוצה עוה"ב?].

ולכן על הסיכוי שיש לי (כי אני חוטא) אני רוצה למכור אותו כדת וכדין למרבה במחיר [מניין לך שזה מועיל לך שלא תקבל עוה"ב? מניין לך שזה מועיל לאחרים, שהם יקבלו את שלך?].

האם זה מותר הלכתית? [האם השאלה האם זה מותר לך או לאחרים? ומה אכפת לך אם אתה או אחרים חוטאים?].

והאם מותר לאחרים שאני אקנה את החטאים שלהם? [כנ"ל – מניין לך שזה מועיל כלפיך וכלפי אחרים, ומה אכפת לך האם זה מותר או אסור.
ועוד – מה תרוויח מזה, הרי לשיטתך גיהינום ממילא לא יהיה לך. האם בזכות חטאי האחרים תצליח להימלט גם מעוה"ב? האם חטאיך לבד אינם מספיקים לכך? אז אולי פשוט תחטא עוד, ולא תאלץ לשלם כסף עבור עבירות?]

[עצה טובה – ביום כיפור הקפד שלא לצום ולחזור בתשובה, כדי שלא להמעיט מסכום החטאים שצברת ושרכשת].

בס"ד עיוה"כ מאשפ"ת ירים

לא' -שלום רב,

נראה לי שגיהנם יש לך בהידור 'כאן ועכשיו' יום יום ושעה שעה, די והותר.

יהי רצון שדמות דיוקנו של אביך ז"ל תעמוד לך בכל התלבטויותיך, 'בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך תשמר עליך, הקיצות היא תשיחך'. שייראה ויתקיים בך: 'ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך'.

בברכה, ש"צ

מי לנו כחז"ל שהתעלו מעל אלוהים בעצמו שיודעים? מהם אני יונק את תורתי. לפי אותו מקור (חז"ל) אינני יכול להיכנס לגיהנום. אם זה אכן מועיל, איך אחשב את מחיר העוה"ב שלי? לר' חנינא בן דוסא ירדה מן השמים רגל של שולחן זהב ויש ירידת הדורות כך שמעשה קטון בזמננו שווה להרבה בזמנם וכבר חז"ל אמרו: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה."

נמחקה כל ההתכתשות האחרונה (מ"א).