מוסר ותורה
שמעתי ממך לאחרונה שיש סתירה בין הלכה לבין מוסר – וזו סתירה כמו שני ערכים אחרים
יוצא מדברך לכאו' שאינך רואה בציווי התורה תמיד כדבר מוסרי.
אני מניח שה' הוא ישות שכל כולה טוב כפי שנאמר בתורה שניתנה לנו ממנו בסיני.
וא"כ אני חושב שנגזר מזה שלא יתכן שיתן לעמו תורה שאינה משקפת את ערכי המוסר המוחלט
א. האם אדם שטוען ש"יש סתירה בין הלכה למוסר" לא מאמין שה' הוא טוב מוחלט?
ב. איך אפשר לטעון שיש סתירה בין הלכה לבין מוסר ולבאר את הפסוקים
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב
בדרך מתאימה?
הסברתי זאת בתחילת הספר השלישי של הטרילוגיה. ראה גם בקצרה בטור 15 כאן.
עקרונית, טענתי היא שההלכה מכוונת כלפי ערכים דתיים ולא ערכים מוסריים. גם הם חשובים אלא שהמטרות שלם הן רוחניות ולא מוסריות-חברתיות. לכן ייתכנו סתירות בין הלכה למוסר לא בגלל שהקב"ה אינו מוסרי אלא בגלל שהוא דורש גם ערכים דתיים, ולפעמים קיומו של ערך דתי דוחה ערך מוסרי.
חשוב על ויכוח האם לאכול שוקולד. אחד אומר לאכול כי הוא טעים והשני אומר לא לאכול כי הוא משמין. מי צודק? שניהם. הוא גם טעים וגם משמין. כך למשל ייתכן שהדרישה מאשת כהן שנאנסה להיפרד מבעלה היא לא מוסרית אבל היא באה להשיג ערך דתי או מטרה דתית, וזו דוחה את הבעיה המוסרית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer