מוסר, טיבו, וחירותו של האל
ראשית, אם מוסר לא תלוי בהקב״ה. זאת אומרת שהוא כפוף להם. זאת אומרת שגם בעולם אפשרי בו אין אלוהים מ״מ רצח יהיה רע מוסרי.
שנית, אומרים שהקב״ה הוא רחום וחנון, טוב אוהב וכו.
האם שני העובדות הללו לא פוגעות שחירותו של האל ?
אם הוא כפוף לחוק המוסרי סימן שהחוק הוא ממעל לו.
ואם הוא רחום, זה אומר בעצם שהוא פועל בהתאם לזה שעושה משהו כמשהו רחום. והוא לא יכול לפעול אחרת.
הייתי דוחה את השאלה ביחס לחוק המוסרי, עם הטענה שחוק מוסרי מבטא אמת לוגית, וכמו שלהיות כפוף לחוק לוגי אינו פוגע בחירות (כמו שהסברת בטרילוגיה), הוא הדין להיות כפוף לחוק מוסרי. לפי זה יוצא שאופיו של חוק מוסרי הוא אותו אופי של חוק לוגי. זה נכון ?
אבל השאלה ביחס לטבעו של האל קצת קשה לא ? אם הוא בעל טבע, סימן שיש גורם פנימי (טבעו) שמכתיב לו מה לעשות ומה לא.
עמדתי על כך בטור 457 וכדאי שתקרא שם.
אני טוען שאכן זה נכון בכל עולם אפשרי, אבל בלי אלוהים אין סיבה לציית לחוק המוסרי (כלומר, שבמובן מסוים הוא לא היה ראוי לכותרת 'מוסר').
לגבי הכפיפות, הוא "כפוף" גם לחוקי הלוגיקה. הסברתי מדוע זו אינה כפיפות. הוא חופשי כמובן לקבוע שאין חובה לציית לחוקים הללו אבל לא חופשי להצהיר שאלו אינם חוקי המוסר. נכון שזה אומר שיש אנלוגיה בין חוקי המוסר לחוקי הלוגיקה, להבדיל מחוקי הטבע. שים לב שזה לא אומר שהם מיושמים באותה צורה בכל עולם. בעולם שבו אנשים יאהבו כאב אז החובה המוסרית תהיה להכאיב להם. העקרונות נשמרים אבל השורה התחתונה יכולה להיות שונה.
באשר לטבעו של הא-ל, זה לא הטבע שלו אלא הגדרה. מעבר לזה, אם מה שככופה אותו הוא חלק ממנו עצמו זו אינה כפייה (ע"ע קומפטיביליזם).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer