מחלוקת על ברמב"ם

שו”תקטגוריה: כללימחלוקת על ברמב"ם
איתי שאל לפני 4 שבועות

שלום רב. הבנתי מכבודו שלדעתו חלק מההלכות  ואפילו התורה עצמה אינם התקבלו בהר סיני, אלא תוך כדי היסטוריית העם היהודי, ובכל זאת להלכות יש תוקף מחייב גם אם הן לכאורה לא ניתנו בהר סיני. אבל הרמב”ם מונה בי”ג עיקרים שצריך להאמין באמונה שלמה שהתורה בשלמותה ניתנה בהר סיני ולא מצאתי שחולקים עליו, אז לכאורה יש פה חיוב הלכתי שחייבים להאמין בו גם אם קשה להסכים עמו, כמו שלטענתך יש לשמור הלכות בורר גם אם לדעתך זו לא מלאכה. ובמידה ונגיד ואין מחוייבות הלכתית להאמין ב13 העיקרים כי יש אמונה ויש הלכה, מה עם ההשלכות ההלכתיות בנוגע לאדם שלא מאמין בעיקרים אלו? הרי אדם כזה פסול לעדות, שחיטתו נבלה, אין לו חלק לעולם הבא, אלו הן השלכות הלכתיות מובהקות.. לעיניי, זה נראה קצת כמו סתירה. מה דעתו?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

א. גם אם הרמב”ם אומר שחייבים משהו, למה זה מחייב אותי. לכל היותר אתה יכול להניח שהוא האמין בזה (וגם זה כמובן לא נכון).
ב. אין דבר כזה סמכות לגבי קביעה עובדתית. לכן “חיוב להאמין” הוא צירוף סתירתי. אם איני מאמין במשהו שום חיוב לא יכול לשנות זאת אלא אם ישכנעו אותי. 
ג. הרמב”ם עצמו הבין היטב שלא הכל ירד מסיני. הרי הוא עצמו מחלק בין הלכות שירדו מסיני שלגביהן אין מחלוקת לבין הלכות אחרות שנפלו בהן מחלוקות.
ד. לכל היותר ניתן לומר שאנחנו אמורים להתייחס לכל ההלכות כאילו ירדו מסיני. זו טענה נורמטיבית ולא עובדתית-היסטורית.

איתי הגיב לפני 3 שבועות

חלק מיג עיקרים של הרמב”ם הם חיובים שסותרים את ההגיון לגמרי, והרמב”ם גם כותב זאת. כמו למשל החיוב להאמין שהבורא יודע מה העתיד, ובנוסף חיוב להאמין שיש לך בחירה חופשית. כלומר החיוב להאמין ביג עיקרים הוא אף על פי שאינם נראים לנו הגיוניים, זו לא קביעת עובדות של ויקיפדיה, זה חיוב הלכתי להאמין גם אם זה לא נראה (לך) הגיוני. בנוסף, אכן יש הלכות שלא ניתנו על הר סיני וקיבלנו את הכלים למצוא אותן (למשל קל וחומר), אבל הבורא נתן את הכלים המתאימים כדי שנמצא בדיוק את ההלכות שרצה שנמצא, כלומר גם הן מן השמים. יתרה מזאת, ברור לך שהרמב”ם אף פעם לא העלה בדעתו שמישהו יבין מדבריו שאפילו אות מספר התורה שבידינו לא התקבלה בהר סיני.
דבר שני, גם אם אינך רואה בסמכותם של חז”ל חיוב להאמין בדברים מסויימים, אלא רק הלכות יבשות של מוקצה בורר וכדומה.. אם יש הלכה מפורשת שמי שאינו מאמין בתורה מן השמיים אינו משלים מניין, איך כבודו מתפלל? איך כבודו עושה קידוש בשבת אם לפי חז”ל יינו יין נסך?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא רואה מהיכן לקחת את הטענה הראשונה שלך. הטענה שהבורא יודע את העתיד אין בה שום דבר לא הגיוני. ואם לדעת את העתיד להיבחר סותר להיגיון תסיק מכאן שאת הזה הוא באמת לא יודע.
מי שמאמין באמת משלים כל מניין, גם אם לדעתך הוא טועה. מי שכופר מחמת יצרו הרע עליו יש לדון. וכך לגבי יין נסך (גם בהנחה המופרכת שסתם יינם, ולא יין נסך, של אדם אסור גם עליו עצמו). אז כבודי עושה קידוש בנחת ואפילו מתפלל מדי פעם.

איתי הגיב לפני 3 שבועות

רמב”ם: “אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא… וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב”ה כל הברואים והמעשים. אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב”ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך”, כלומר העובדה שהבורא יודע את בחירותינו אינה סותרת את העובדה שנתונה בידינו בחירה חופשית, אבל את הדרך בה זה לא סותר אנחנו לא באמת מסוגלים להבין בשכל אנושי. כלומר כשהרמב”ם מונה יג עיקרים הוא כותבם כעיקרי אמונה שחובה עלינו להאמין בהם גם אם המסקנה שלנו היא מוכחת וסותרת אחד מ13 העיקרים.
עדיין לא מבין את טענתך, ראינו שאין שאלה של האם אני מסכים בנוגע לעיקרי האמונה, הרי הרמב”ם עצמו מודה שאנחנו לא מסוגלים להבין איך הם אמורים להיות נכונים, ובכל זאת מחוייבים להאמין בהם, לפחות לתפיסתך מכוח סמכות חז”ל. אז אדם שלא מאמין בעיקרים אלו, גם אם עושה זאת כי מתוך חקר האמת הגיע למסקנה שונה, כופר בציווי חז”ל, ובהכרח כל פרטי הלכות אפיקורוס מושלכים עליו.
מי ש”מאמין באמת” לא כופר רק לדעתי, הוא כופר לדעת חז”ל, לא רק מבחינה חברתית, גם מבחינה הלכתית למעשה. מישהו באמת יכול להחליט אם אדם כופר בעיקר או “אמונה באמת” או מחמת יצר הרע? כשאדם מחלל שבת כי הוא בטוח שזה יום ראשון, לא יצטרך לעשות תשובה? הרי הוא מדליק סיגריה כי הוא מאמין באמת ובתמים שזה יום ראשון? יצר הרע לא כלכך קשור לפה, לפעמים בן אדם מחמת אונס שוכח ומתבלבל, באותה מידה הוא עלול להסיק מסקנה כפרנית ולהיות בטוח שהוא צודק, בלי קשר ליצר הרע, ושאר היהודים יצטרכו לנהוג בהלכות המתאימות כדי שבניהם ובנותיו לא יתחתנו.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

מי שאנוס לא צריך לעשות תשובה על כלום. מי שחושב משהו הוא אנוס בדעתו ולכן אין סנקציות לגביו. ואם אינך יודע אם זה מחמת היצר או אמיתי, יש חזקות. ואם אינך יכול להחליט אז יש דיני ספיקות. על השאר עניתי.
נדמה לי שמיציתי.

איתי הגיב לפני 3 שבועות

אם אנוס לא צריך לעשות תשובה למה שאדם שחילל שבת כי היה בטוח שזה יום ראשון יחוייב חטאת ותוך כדי ההקרבה יצטרך גם לעשות וידוי? למה בנוסח של הסליחות בכיפור אומרים “על חטא שחטאנו לפניך באונס”? וגם בלי קשר לתשובה, אם חז”ל גזרו שאסור לשתות יין שנגע בו אדם שכופר בעיקר, מסתמא שלא חילקו אם אנוס בדעתו או שעושה כן מחמת יצר הרע. אז למרות שמיצית, אנחנו חוזרים לאותה נקודה, חזל גזרו ועל כל יהודי לקיים, כל עוד הוא סובר שלגזרות חז”ל יש סמכות כלפיו.

פ.ג הגיב לפני שבוע 1

לא הבנתי איך ייתכן שאדם יאמין למשהו שהוא חושב שלא נכון? הוא יגיד “אני חושב שזה לא ייתכן ולא הגיוני, ולכן זה לא נכון אבל יש חיוב להאמין אז אהמין בזה ואחשוב שזה נכון אבל אני חושב שזה לא נכון”
זה אבסורד! זה לא ייתכן לוגית.

הפוסק האחרון הגיב לפני שבוע 1

המחשבה יכולה להשפיע על האמונה, אך זה לוקח זמן ומאמץ.
ואם יום אחד הגיעה מחשבה חדשה הסותרת אמונה ישנה, אז עד שהמחשבה תשפיע על האמונה האדם יהיה שרוי במצב שבו הוא חושב באופן הסותר את אמונתו.

פ.ג הגיב לפני שבוע 1

אם אדם לא מאמין או חושב שזה לא נכון ולא שכנעת אותו אחרת הוא לעולם לא יאמין בזה. אפשר להתנהג כאילו הוא מאמין אבל זה לא ישנה כלום כי בפנים הוא אינו מאמין.
כמו שלא משנה כמה אנסה להכריח אותך שהשמיים אדומים ואגיד שיש חובה להאמין שהם אדומים לא תאמין בזה לעולם. כדי שאדם יאמין הוא צריך להאמין או להבין שזה נכון (זאת גם ההגדרה למילה אמונה).

השאר תגובה