מכניס עצמו לאונס

שו”תמכניס עצמו לאונס
גאון עולם שאל לפני 2 חודשים

אינו יודע ברכת המזון בעל פה ואין לו סידור האם רשאי לאכול לחם או ימתין עד לפיקוח נפש

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

זו שאלת מכניס עצמו לאונס. לדעתי אין מניעה מלאכול, ואח”כ הוא אנוס. כמובן שאם יודע את ההתחלה שיברך. 3 הברכות הראשונות הן הברכה מעיקר הדין.

שגיא הגיב לפני 2 חודשים

לדעתי בדאורייתא אסור להכניס עצמו לאונס, ראה פה:
https://youtu.be/ifzdWVkquCk

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

לצערי אין לי פנאי להקשיב לשיעור, אבל הדברים עתיקים וידועים. הראשונים לגבי הפלגה בספינה לפני שבת ולגבי ינוקא דאישתפוך חמימיה כבר דנו בעניין. אלא שיש לחלק בין מצבים שונים. במקרה דידן לדעתי אין סיבה לאסור, שכן אכילה היא מעשה סביר שאדם עושה כדרכו יום יום, ואין סיבה למנוע ממנו את המעשה הזה בגלל שאח”כ לא יברך. זה לא דומה למכניס עצמו בידיים לאונס לעשות עבירה. מה עוד שכאן זה רק ביטול עשה.
יתירה מזאת יש להעיר מהגמרא בסנהדרין לגבי זמרי שיכול היה להרוג את פנחס מדין רודף. והקשו האחרונים הרי יכול היה להפסיק לחטוא והיה ניצל, ולכן זהו מצב שיכול להצילו באחד מאבריו, ואיך התירו לו להרוג את פנחס? ולשיטתי א”ש היטב, שכן הוא עושה את מעשהו לא כדי להיכנס לאונס אלא מסיבה שלו (שרוצה ליהנות. ואפילו שזו עבירה), ממילא אינו חייב להפסיק כדי שלא יצטרך להרוג את פנחס. וזה אפילו שחייב להפסיק מצד עצם זה שזו עבירה. וראה בזה בכלי חמדה סו”פ בלק.
ועוד אעיר מהריטב”א בחולין (ועוד כמה וכמה פוסקים מאחרונים) שדנו במי שבירך וכעת התחרט ואינו רוצה לאכול. האם חייב לאכול כדי להציל את הברכה. ורבים הסיקו שאינו חייב, ואם כעת אינו רוצה לאכול לא חייב לאכול. אמנם נאמרו בזה נימוקים שונים, אבל אם נבין שאם אין רצונו לאכול אינו חייב לעשות זאת רק כדי להינצל מברכה לבטלה, הוא הדין שאין חייב לא לאכול כדי להינצל מאכילה בלא ברכה. הארכתי בזה בספר הרביעי בסדרת לוגיקה תלמודית.

שגיא מזוז הגיב לפני 2 חודשים

אני מסכים איתך שהחילוק בין הפלגה בספינה לבין למול את התינוק בשבת ואז לחמם מים, זה האם זה התנהגות נורמלית או שזה היכנסות מכוונת לאונס (ושלא כחילוק של הקה”י והגרז”נ ועוד שחילקו בין האדם כבר בתוך שבת לבין אם הוא לפני שבת), אבל אני מחלק בין כניסה לאונס בעבירה לבין כניסה לאונס בהימנעות ממצוות עשה.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

נו, וכאן זו הימנעות מעשה.
גם לפי חילוק האחרונים, הרי כאן הוא עוד לא חייב בברכה שכן טרם אכל.

שגיא מזוז הגיב לפני 2 חודשים

כתבתי הפוך. באונס של הינצלות מעבירה אני מסכים איתך, בהימנעות ממצוות עשה- לא.
מתישהוא אכתוב את הדברים מסודר ובלנד אעלה לפה

סנדומילוף הגיב לפני 2 חודשים

האם ב”ד כופין שלא להכניס עצמו לאונס לבטל עשה כמו שכופין על מצוות עשה?
והאם מי שמכניס עצמו לאונס לעבור על לאו מתרין בו בשעת ההכנסה או בשעת המעשה? ואיך לוקה אם הוא אנוס (רמב”ם יסוה”ת ה,ד גם ע”ז אם עבר באונס למרות שאסור לו אינו לוקה). ברור שבשומרים זה לא ייחשב תחילתו בפשיעה וסופו באונס אלא כולה פשיעה אבל שם יש חוזה ולכן לא דנים את רגע ההיזק לחוד.
האם מי שמכניס עצמו לאונס בשוגג (חשב שמותר להכניס עצמו לאונס) ואת העבירה עצמה עבר במזיד לוקה?

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

אתה עושה קישור לא הכרחי. ייתכן שיש איסור להכניס עצמו לאונס אבל זה לא אומר שהוא עובר על הלאו עצמו ולא שהוא נענש. כמו שהרמב”ם אומר שמי שעבר על ג החמורות באונס לא נענש.

סנדומילוף הגיב לפני 2 חודשים

מאיפה צומח איסור אם זה לא הלאו עצמו ולא דרשה מיוחדת. הזכרתי את הרמב”ם אבל יש לדון שמכניס עצמו לאונס בלאו (למשל מכניס עצמו לאונס פיקו”נ אם לא יאכל חזיר) אז אולי בשעת המעשה מותר לו לאכול ואעפ”כ לוקה כי כולה רצון הוא. כמו שבשומרים זה ייחשב פשיעה. ולא דומה לאונס בג’ חמורות שרק אסור לו אבל סוף סוף אין כאן שום רצון.

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

האיסור הוא האיסור הזה עצמו, אבל זה ברמה קלה יותר ולכן אין עונש. מצינו זאת בכמה לאווין, וג’ החמורות הן דוגמה אחת לכך. חצי שיעור לריו”ח שאסור מן התורה יכול להיות דוגמה נוספת. כך גם עבודה זרה מאהבה או יראה ועוד.

סנדומילוף הגיב לפני 2 חודשים

בחצי שיעור אם מדאורייתא אז יש דרשה כל חלב.
קשה להשוות בין אונס בג’ חמורות לבין מי שמרצון מכניס עצמו לאונס.
מה הבאת מעבודה זרה, שאם עבד מאהבה ולא קיבל באלוה אז לרמב”ם פטור אבל אסור? וכי חסרות דוגמאות של פטור אבל אסור? בפשטות פטור אבל אסור זה רק איסור דרבנן.

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

לגבי ח”ש יש מקור מסברא (חזי לאיצטרופי). האחרונים דנו ביחסבינה למקור מ”כל חלב”.
לדעתי פטור מעונש ואסור דאורייתא. ודומני שראיתי כך מפרשים.

סנדומילוף הגיב לפני 2 חודשים

פטור מעונש ואסור דאורייתא אבל לא בגלל שזה לאו שבכללות או אין בו מעשה או ניתק לעשה, כן?

מיכי הגיב לפני 2 חודשים

אכן. באמת תופעה שתהיתי עליה לא פעם. יש דוגמאות שרמת העבירה קלה יותר ואתה לא נענש למרות שאסור מדאורייתא.
כעת אני נזכר שהפנ”י כותב שמשאצל”ג זה איסור תורה בלי עונש. יש עוד דוגמאות שפגשתי בעבר.

סנדומילוף הגיב לפני 2 חודשים

ספקות למאן דאמר ספקא דאורייתא לחומרא דאורייתא

השאר תגובה