מצפון
שלום הרב, האם לדעתך מצפון הינו דבר טוב?, האם מומלץ לרכוש אותו או לחנך כך את הדור הבא?, האם מעשה טוב שאני עושה בגלל המצפון הוא מעשה טוב בגברא?, האם מצפון הוא לא מה שקוראים לו בעלי המוסר ’’יראת שמים’’?.
מצפון הוא קודם כל עובדה. יש לנו מצפון. אמנם אפשר לחדד אותו על ידי חשיבה אבל זה לא משנה אותו מהותית. החשיבה רק מדייקת אותו (כח המצפון הטבעי לפעמים מכוון לכיוונים לא נכונים). אם אתה עושה מעשה טוב בגלל המצפון אז אתה איש טוב. אם אתה עושה אותו כי יש ערך להיות טוב – אז אתה אדם מוסרי. ואם אתה עושה אותו בגלל שיש צו אלוהי (שיכול להיות במקביל לצו המצפון) אז יש לזה גם ערך דתי.
תודה, לא הבנתי מה ההבדל בין אדם טוב לאדם מוסרי?.
אדם טוב הוא אדם שעושה מעשים טובים. גם כבשה עושה מעשים טובים מחמת טבעה ולא מבחירה או הכרעה. אדם שפועל טוב מתוך מחויבות לצו המוסר הוא אדם מוסרי.
קשרת פה שני רכיבים מחויבות לצו המוסר ולא מחמת הטבע. ונראה שאתה אומר שמחויבות דטרמיניסטית לצו המוסר מחמת הטבע (ככה התודעה שלו בנויה כשהיא מזהה צו מוסרי) נראית לך דומה לכבשה יותר מלבוחר בבחירה חופשית במחויבות לצו המוסר. בעיניי זאת טענה מוזרה.
"מחויבות מחמת הטבע" זה אוקסימורון. אם זו פעולה מחמת הטבע אז אין כאן מחויבות. אני נפעל ולא פועל. מחויבות היא תוצאה של הכרעה שלי.
יש מצב מנטלי של מחויבות, אפשר להגיע אליו כתוצאה מבחירה או כתוצאה מהליך טבעי. אפשר לקרוא רק לבחירה תהליך מוסרי אבל אני לא רואה מה לא-סתמי בזה.
או שאתה אומר משהו יותר חזק. שדטרמיניסט שאומר תודה על משהו זה כמו ההקלטה ממכונת פחיות. דטרמיניסט שמחבק את ילדו זה כמו שהילד מתעטף בכירבולית מצמר נעים. ולא שום דבר שנוגע במיוחד למוסר ולמחויבות?
בדיוק כך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer