משהו שכתבתי, קצת בהשראתך‎

הרב שלום
בעניין הקודש, החול, וקידוש החומר, נתקלתי במהלך לימודי בפרק מרתק אצל בעל הלשם (דרושי עולם התוהו, חלק א' דרוש ה' סימן ז')
העליתי את הדברים כפוסט, והרב אמיר שכטר המליץ לי לשלוח לך את הדברים…
והנה יש בעולמות בי"ע קודש וחול טהור טמא. ומחויבים אנו ליתן הפרש והבדל בין זה לזה… ואיסור גמור גדול הוא לכנות שם קדושה בגל דבר שלא קִדשתו התורה, ומכ"ש לומר ח"ו שיש איזה קדושה מלובש ח"ו בדבר שטימאתו תורה…
ובזוה"ק פרשת פקודי: "דכל חול לאו איהו בסטרא דקדושא כלל, חול איהו מסטרא מסאבא. ועל דא הבדלה בין קודש לחול בגין דבעינן לאפרשא בין קודש לחול…"
והרי לנו גודל האיסור לייחס או לשתף איזה קדושה בכל דבר של חול, ומכ"ש בכל דבר טמא ח"ו.
ואפילו אם אין הכוונה לאיזה עבודה ח"ו אלא רק שחושב בדעתו ושכלו שיש שם איזה קדושה מלובש בה – הנה הוא מאביזרא דעבודה זרה רח"ל…
הנה יש להחול שורש בהקדושה… אבל הוא רק שורש לבד, אשר משם נמשך כל מציאותו וקיומו, אבל אינו מתלבש שם הקדושה ממש, אלא רק שמאיר לו מלמעלה ומבחוץ…
והנה נתבאר מכל דברינו כל ענייני ההבדלים אשר אנו מחויבים לקבוע בלבנו, היינו בין טהור לטמא, בין קודש לחול, וכן בין קודש לקודש הקודשים…