משפט עברי ושבת

הוא דיבר על פסי"ר *דלא ניחא ליה* בדרבנן, שלרוה"פ מותר. התוס' שחולקים על הערוץ לגבי פסיק רישא דלא ניחא ליה, מסכימים שבדרבנן מותר.

מה שכן יש לציין שהדלקת מנורה היא לא בהכרח רק דרבנן

התוס' שחולקים על הערוך*

גם התרומת הדשן שהרב ציין לדבריו מדבר על פסיק רישיה שלא ניחא ליה בדרבנן, וכנראה שגם הרב כאן התכיון לזה.

היכן ראיתם במג"א שם שמדובר על פסי"ר דלא ניחא ליה? הוא מדבר על פסי"ר רגיל באיסור דרבנן.

אכן לגבי הדלקת נורת לד יש לדון מצד בונה, אף שלרוב מוחלט של הפוסקים הוא רק איסור דרבנן אני לא בטוח בזה כלל.

לגבי המשפט במדינה – ראו במאמרו של הרב ישראל רוזן (האם יש בבתי המשפט בישראל איסור ערכאות?', באתר 'מכון צמ"ת') ובמקורות אליהם ציין; במאמריהם של הרב יעקב אריאל ופרופ' יעקב בזק (תחומין א-ב) ובמאמרו של פרופ' אליאב שוחטמן (תחומין יג).

בברכה, ש"צ

לא אמרתי שהמג"א מדבר על פסי"ר דלא ניחא ליה. אמרתי ששואל השאלה שאל אם מותר לו לפתוח דלת מכונית שתגרום להדלקת נורת לד ושאל אם מותר לו מכיוון שזה פסי"ר דלא ניחא בדרבנן. על זה אמרתי שלרוה"פ מותר. גם החולקים על המג"א.

איני רב ואני ת"ח מאוד מאוד קטן, אבל הערה: ה"בונה" כאן חלש היות ואם הבנין הוא קבוע אזי נורת ההתראה מאבדת את ערכה ולכן אין ביטול החלקים (נימוק א של החזו"א?) וגם הבונה של ממוות לחיים (הנימוק השני שלו, החלש יותר, כדבריו) הוא זמני

אה, לא הבנתי זאת.
אבל כאן לא ברור שאכן בזה מדובר. בפשטות זהו פסי"ר דלא איכפת ליה, ובזה נחלקו רש"י ותוס' (עה ע"א) ולהלכה מקובל שהוא כמו ניחא ליה (הפוסקים לא מחלקים). ואם זה בלילה אז זה ניחא ליה כמובן (כי הוא רוצה את האור). ובתוס' כתבו שפסי"ר דלא ניחא הוא כמו משאצל"ג, ובזה ודאי אסרו בדרבנן.
וגם לגבי פסי"ר דלא ניחא בדרבנן, כתבו כמה פוסקים שהוא מותר לפחות בשעת הצורך (מ"ב שטז, ה, שכא, נז).

משה,
לא הבנתי את הערותיך. מדובר בנורת לד שמבוססת על מעגל חשמלי, ובמעגל הזה מתקיים הכל.

אכן מתקיים בונה. אבל החזוא מנמק את הבונה במעגל בשתיים (ראה החזוא על הדף בסוגיא של מיטה של טרסיים) א. יש ביטול החלקים זל"ז [להבנתי – ביטול הוא ראייתם כאחד לזמן משמעותי, כמו בתקיעה בכח] ואין צורך בגמ' בתקיעה חזקה אלא רק בכדי להראות שהחלקים בטלים זל"ז בדעת התוקע ובמעגל גם בחבור רפוי יש ביטול. ב. ממוות לחיים היוצר משהו איכותי חדש (וזו סברא חלשה יותר לפי התבטאותו של החזו"א משהו בסגנון של קרוב הדבר להיות וכו')
א. אינו קיים בנורת חיווי על תקלה שכל ערכה הוא שאינה דולקת תמיד אלא רק בזמן תקלה וממילא אין ביטול כי בהגדרה כוונתו זמנית.
ב. אמנם קיים אבל לזמן קצר בלבד.

החזו"א באגרת לרשז"א הבחין בזאת לגבי איסור בונה בנורה חשמלית ונימק שבהדלקת נורת חשמל המגמה לכבותה לפעמים ולא להשאירה דולקת כל הזמן אינה "עניינית" אלא בגלל "חשבון תשלומים" אבל לולא הוא המגמה היתה סגירת מעגל קבועה (חושבני שהוא ידע שזו סברא דחוקה). אפילו זה אינו קיים בענייננו

כאמור, לדעתי מתקיים הכל. זו "תקיעה" למשך זמן פעולת המעגל כמו בכל מעגל חשמלי. וכן לגבי המעבר ממיתה לחיים. מה שכתבתי שאיני בטוח לגבי בונה – בעינו עומד.

לכשתתפנה תעיין