סירוס מחבלים

היי מיכי
שומר השדות בקבוצי- מאיר שפיר, תפס בתחילת שנות ה40 גנבי תבואה בדווים, הוא הפשיט אותם עירומים, וכך הם חזרו למאהל שלהם, ומאז היה שקט בשדות.
בערך באותה תקופה ערבי תושב בית שאן אנס יהודיה מאחד מקבוצי האיזור.
אנשי פלמ"ח תפסוהו וסרסוהו.
אבל כש ב1992 הבוקרים של מושב מולדת תפסו 2 ערבים פלסטינים בשטחי המרעה שלהם, הם הניחו שהם באו לגנוב בקר, הפשיטו אותם וצבעו אותם בירוק, הפלסטינים התלוננו במשטרה, והבוקרים ממולדת נדונו לכלא ולתשלום פיצוי לפלסטינים. באותו הזמן הייתי מתנדב במג"ב, ואנו ה"מתמידים" חשנו תיסכול רב עקב גזר דין זה, כי היה עלינו להתמודד עם גנבות רבות.
מקומם ככל שיראה גזר דין זה- הרי יש להבינו כי הבוקרים נטלו את החוק והשיפוט לידיהם מבלי שאף אחד הסמיך אותם לכך ואף מבלי שהיו להם ראיות כנגד החשודים!
מול הצעתי לסירוס רוצחים הזכרת הצעה שנדחתה -לקבור רוצחים מוסלמים עטופים בעור חזיר.
לצורך הדיון אני מתעלם מהשאלה אם רוצחים אלו יומתו כעונש, או שייהרגו בחילופי אש עם כוחות הבטחון, במצב שכזה אולי הם כלל לא ייחשבו כרוצחים. בכל מקרה- אנשי דת מוסלמים ישמחו לתת פאתווה שקובעת שאלו הם שאהידים, ולכן הם זכאים לגן העדן ול72 הבתולות.
אבל אם רוצח יסורס- תהיה לו בעיה מול הנורמות החברתיות שתוקפן כידוע לך עולה על אלו הדתיות!
אני מתייחס לשיטת עונש כזו או אחרת כאל אמל"ח- ולכן כמו כל אמל"ח מתוחכם ככל שיהיה, עלינו לקחת בחשבון את משך התפוגה שלו: מתישהו יתוכנן אמצעי שכנגד שינטרל את האמל"ח שלנו. במקרה זה אני כמובן מתכוון לאמל"ח רעיוני כלשהו.
וכדרכי בקודש אני מזנק מכאן לעניין שונה:
חוקי מדינת ישראל דומים במידה רבה לחוקי מדינות מערביות אחרות. ועובדה היא שברוב מדינות המערב עונש המוות בוטל. אבל נראה שהיום יותר ויותר הוגי דעות במערב תוהים אם אין צורך לחשב מסלול מחדש בהתייחס לגל הטרור. עקב היות הטרור בעיה עולמית, קיים תאום בטחוני בין רוב מדינות המערב. אבל אולי טוב יהיה שיבוצע ניסיון לתאום סנקציות בין לאומי.
הנה לדוגמה- אם ייווצר מצב שבו יוסכם על דעת הרוב שבמדינת ישראל יתקיים עונש סירוס כלפי רוצחים [ בהנחה שרוב מבצעי הטרור הינם גברים!], תקום בעולם המערבי מהומה איומה שתגרום לנידוי ישראל.
לכן טוב יהיה להכין את התשתית העיונית – לקיים דיונים בהם ישתתפו הוגים מכל העולם וינסו למצוא פתרונות יעילים כנגד הטרוריסטים שיעמדו ככל האפשר בקריטריונים של אתיקה ופילוסופיה .
נראה לי שבמצב כזה, גם אם הדיונים בפורום הכלל עולמי שאני מציע לא יצליחו להניב פתרון , בכ"ז מצבה של מדינת ישראל יהיה טוב יותר, מאשר אם היא תחליט באופן חד צדדי על צעדי ענישה מאד וולגרית- לא כל שכן, אם ההודעה על יישום ענישה זו תלווה ותגובה בהסברים על הדילמות הבטחוניות והמוסריות שבפניהן אנו עומדים.
הזכרתי את "משך התפוגה" של אמל"ח- שהינו רלוונטי לשיטות ענישה – מה שעשוי להיות יעיל לפרק זמן מסויים, כי לבטח בחלוף הזמן ימצאו משלחי הטרור דרך להתגבר על ענישה זו.
כאן נכנסת לתמונה השקפת עולמי בדבר ייעוד [תכלית] מצוות יישוב א"י: כבר העליתי כמה פעמים את הטענה שהגדרת הרוצח בשגגה מאד מחדדת את מחויבותנו "להפוך כל אבן" כדי למנוע הריגה בשוגג.
ואני רוצה ליישם עניין זה על מצוות ישוב א"י, כי מימוש מצווה זו גורם לנו להתאתגר בהמון מצבים רוויי אלימות. אלימות שאני בטוח שלא פעם ניתן היה למנעה או לצמצמה באופן ניכר ע"י חשיבה שקולה יותר .
וזה המקום בו אנו -עם ישראל , יכולים ליזום התחלה של הדיון דומה לזה שהצעתי קודם לכן- רב שיח מתמשך שישתתפו בו הוגי דעות ומדינאים מכל העמים והדתות שעיקרו חיפוש דרכים לצמצם עד כמה שניתן את האלימות בעולם.
אני חושב ש20 השנים האחרונות בהיסטוריה של המין האנושי העניקו לנו שעורים עקובים מדם בתובנות על המוגבלות של רצון טוב. גם נחשף תיעוד, והופיעו ספרים כמו ספרו של מקנמארה ,מי שהיה שר ההגנה בארה"ב בתקופת מלחמת וויאטנאם שהודה שמלחמה זו ניתן היה אם לא למנעה כליל, לפחות אפשר היה לצמצמה באופן ניכר.
כל אלה אמורים ללמד אותנו לאיזה מלכודים מזוויעים עלולות נורמות התנהלות שגויות או מעוותות בקרב מקבלי החלטות בכירים להוביל. לא הזכרתי את "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן- כי לא קראתיו, אבל מחותני ז"ל שמעתי הרבה עליו ועל הלקחים שהוא מפיק.
השיטה הפוליטית הכי פחות גרועה – הדמוקרטיה-מניחה שצבור הבוחרים מספיק אינטליגנטי כדי לבחור את המנהיגים הראויים .עניין זה תקף כמובן רק למדינות שהינן ממש דמוקרטיות ,להבדיל ממדינות אשר בהן המפלגות אינן אלא ביטוי להתלכדות שבטית בלבד. העליתי את עניין הדמוקרטיה כי לדעתי הכרחי שהמועמדים ל"ריצה" לתפקידים הבכירים הממלכתיים, יגלו בקיאות והבנה באתיקה ובהיסטוריה מהזמן החדש ואילך.
במוחי מהדהד כל הזמן ההיבריס של מדינת ישראל אחרי מלחמת 6 הימים,
כל אלו הם נושאים שאנחנו- עם עתיק בעל מסורת לתיקון העולם יכולים וחייבים להביא לשיח המדיני הגלובאלי.
לעניין המסורת- אולי נכון ומשמעותי יותר להדגיש את מסורת הלימוד בהעמקה והפילפול ,שאם יופנו להבנת הגורמים השונים בעולם לאלימות ולמחויבות לחפש פתרונות , יהיה לעצם קיומה של מדינת ישראל ערך אנושי כלל עולמי.
כי מציון תצא תורה וגו'
כל טוב

ע' שלום.
את תחילת הבירור הזה אעשה באחד הטורים הקרובים, אך שאני פוטר את עצמי מלענות כאן.
כאן המקום להפתיע אותך. אני בהחלט מסכים שיש חשיבות לדיון אודות הענישה והמוסר, זאת להבדיל מהדיון השני שהצעת על השלום ונגד האלימות.
חשבתי לעצמי מה ההבדל? מצאתי לפחות שני הבדלים:
1. המוסר בא מ"למעלה" כלומר מאנשי הגות ורוח, ומהם מונחל לציבור. אבל האלימות באה מ"למטה", ולכן לא יעזרו דיונים מלומדים על האלימות והשלום.
2. לגבי השלום והאלימות התוצאה של הדיונים היא טריביאלית. כולם יסכימו שהשלום טוב והאלימות רעה. אבל בדיוק בגלל זה שום דבר לא ישתנה. לעומת זאת, ערכי המוסר מהראש (להבדיל מהבטן) זה כנראה לא משהו טריביאלי כל כך, ולכן דיון כזה יכול לחדש לאנשים משהו שלא חשבו עליו ואולי ישקלו שוב את דרכם.

היי  מיכי
לפני שבועות אחדים בקשתני  ר' שאכין  סלט  עבור   בת  הזקונים  שלנו והחבר  שלה.

ר' אמרה  שעלי לחתוך את המלפפונים לא לפרוסות דקות, אלא  רק קצת כדי שאפשר יהיה להכניס את  חתיכות המלפפון למכונת  חיתוך הסלט, ואח"כ עלי  רק לסובב את  הידית, והמלפפונים ייחתכו. אוקי-  הבנתי וזה  מה  שרציתי לעשות, אבל ידי  היו  מתורגלות  לפריסת  המלפפון  לפרוסות דקות, על  כן-  מפני שעשרות שנים – ברגע  שבא  לידי האחת מלפפון ולשניה סכין , יודעות ידי לפרוס פרוסות דקות,  ואין הן  מוכנות שאני  אגיד להן  מה  לעשות!  וכך על  אפי וחמתי [גם של  ר'] חתכתי  פרוסות דקות!
בארוע  זה  נזכרתי  אחרי שעיינתי  בחישובים  שביצע  המהנדס  בעניין המצאתי.
  בפגישתנו  התרשמתי  שהוא  הבין היטב  את  מהות רעיוני, עד  כדי כך  שהוא  הציע  רעיון לעשות את המבנה פשוט יותר. אבל  כשהוא  בצע  את החישובים, הבסיס  לחישוביו היתה  המניפה,אז  מסתבר  שהוא  כבר  כ"כ   מתורגל  לחשב את  העילוי שנגרם  ע"י  מניפה  [מדחף] בדרך  שבה מחשבים עילוי הנגרם  ע"י מסוק-  כלומר  להתייחס  אל הדחף  כלפי  מטה  של  זרם האוויר, מה  שאיננו רלוונטי  במקרה  של הרעיון שלי, שהבסיס  הוא  שטח המניפה, אז כמו  שההרגל  הכתיב לי  איך  לחתוך את המלפפון, הכתיב לו  ההרגל איך  לבצע  את החישוב, עכשיו  איאלץ להמתין עד ל20 לחודש    שאז הוא  יחזור  מהחופשה…
כדי  להימנע  מתיסכול יתר ,אני מנחם את עצמי  שאין זו  יד  המקרה,  אלא  כוונתו  מלכתחילה  של הקב"ה!…
לסיום- במכתבי  הקודם התייחסת  לדברי בעניין  מחויבותנו  לתרום  לצמצום האלימות  וטענת  ש:
2. לגבי השלום והאלימות התוצאה של הדיונים היא טריביאלית. כולם יסכימו שהשלום טוב והאלימות רעה. אבל בדיוק בגלל זה שום דבר לא ישתנה. 
תשובתי  היתה:
הצעתי  לדון  איך  מצמצמים  את  האלימות וטענתי  שאחת  הדרכים  היא ללמוד  מההיסטוריה מה  לא  כדאי לעשות- למשל, לא  כדאי לחכות  לטלפון מאויב מובס  שיצהיר  שהוא  מבטיח  להיות  ילד  טוב.
ורצוי לא  לפנטז  על  החלפת משטר- עיין  ערך אריק  שרון בלבנון או  הפלת  סאדם חוסיין  ע"י  האמריקאים , מבלי  שהבינו למה  הם הולכים.  שאביא  עוד  דוגמאות?
קיוויתי  ועדיין אני  מקווה  שתתייחס  לדברים  אלו.
עכשיו שאני  חושב  על  כך  פעם נוספת, עלה  בדעתי  שאולי  יהיה  צורך לקבוע  נורמה  מחייבת בארצות  עם שלטון דמוקרטי,  שכשם שלא  יתכן  לבחור  לשלטון  אדם  שהוכח שהינו מושחת,  או אלים, כך  יידרשו  מועמדים  להוכיח  בקיאות בהסטוריה העולמית של ה150 שנה האחרונות  שהיא היותר  רלוונטית לאתגרי  השלטון  של היום.
כרגע עלה  בדעתי  שהמצב  היום בעולם מחייב  שכל  טוען לשלטון  בכל  ארץ שהיא  כיום רצוי  לו  לקחת קורס  על תולדות  האיסלם  כדי  שיוכל  להבין  דת זו על מורכבויותיה, ולדעת איזה  אתגרים  וסיכויים היא  מציבה  בפניו!
אז  כל טוב ושבת שלום

כאשר תראה לי משהו אחד שלמדו מההיסטוריה והוא מוסכם, אולי יהיה על מה לדבר. אף אחד לא לומד כלום מההיסטוריה, וזו תמיד מחזקת אצל כולנו את מה שחשבנו מעיקרא. כפי שכבר אמר בן גוריון, כל המומחים הם מומחים למה שהיה ולא למה שיהיה.
אגב, אפילו את הלקח שאתה עצמך הבאת (לחכות לטלפון מאויב מובס) אי אפשר ללמוד מההיסטוריה. יש לך כמה דוגמאות ספציפיות מול העיניים (כמו גרמניה אחרי מלחה"ע הראשונה), והן ממש לא מייצגות מהרבה סיבות. וכך גם לגבי החלפת שלטון. בקיצור, ללמוד היסטוריה זה כמו ללמוד תנ"ך (=מעניין אך חסר כל ערך מעשי ולימודי). כל אחד מוציא משם את מה שהוא חשב מראש. כך גם אצלנו כל אירוע נחשב על ידי השמאל כחיזוק לשיטתו ועל ידי הימין כחיזוק לשיטתו.

וואללה- דבריך מתיישבים עם תוצאות מחקר שקראתי אודות חוסר הנכונות של אנשים לחסן את ילדיהם כנגד מחלות ילדות.
נעשה ניסוי מסודר עם קבוצות בקורת וכן הלאה, משעה שאנשים ננעלו על רעיון מסויים- שוב לא ניתן היה להזיזם מדעתם.
מה דעתך- אולי אחד המאפיינים של ימות המשיח תהיה נכונות לשנות עמדות?

אולי. נקווה.