סמכות הבבלי

שלום לרב מיכאל!
מכיון שאני יודע דעתך, שמה שצריך לקבל את דעת הבבלי אינו כי כך האמת, אלא מפני הסמכות שלהם, הנני לפנות אליך בשאלה, במקרה הידוע לנו בוודאות על טעות של הבבלי האם עלינו לקבל את דבריו. 
למשל, כעת אני לומד את הסוגיא בפסחים מו, א, וכך אמרינן שם גבי שיעור חימוץ של בצק: אם אין שם כיוצא בו מהו? – אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא, מיל. – ונימא מיל! – הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא. 
והיינו לפי דעת הבבלי שיעור חימוץ הוא במיל. והנה כפי הידוע היום המרחק בין מגדל נוניא לטבריה העתיקה היא ד' מיל, יש מימצאים ברורים בענין וכך כותב גם יוסף בן מתתיהו. ואכן בירושלמי בפסחים על אתר נאמר ששיעור חימוץ הוא ד' מיל, אמנם לא נזכר שם השיעור של מגדל נוניא לטבריה, אבל אם אנו עושים אחד ועוד אחד, ברור שזה גם כוונת ריש לקיש המקורית. השיעור מיל שהוזכר בבלי היא תוספת מאוחרת בבבל שלא ידעו כמה הוא השיעור ממגדל נוניא לטבריה. לא מספיק ברור על מה הבבלי הסתמך בקובעו שיעור מיל. 
בנוסף, ע"פ הניסיון לא יתכן שבצק מחמיץ בשיעור מיל, בקושי ד' מיל יתכן.
וכאן עולה עוד נקודה, בכמה כת"י בבבלי ליתא כלל לכל הקטע מהמילה "מיל" עד סוף הקטע, זאת אומרת שיש סבירות להניח שזה תוספת מאוחרת מאחרי זמן הגמ'. ומסתבר שתוספת זו היא ע"פ הגמ' במגילה ב, ב: עד כמה? – אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא, מיל. ולימא מיל! – הא קא משמע לן: דשיעורא דמיל כמה הוי – כמחמתן לטבריא. 
שים לב שישנה הקבלה גמורה בין הקטע במגילה לקטע בפסחים (מהמילה "מיל" עד סוף הקטע).
אולם כל הראשונים הביאו את הבבלי עם הגירסא מיל. 
מעתה השאלה היא, בהנחה שאנו מקבלים שכן היא הגירסא בבבלי, אולם זה סותר את המציאות מכמה בחינות, ואף את הירושלמי. האם עלינו לקבל את סמכות הבבלי בכגון דא? יש לשים לב שהטעות כאן איננה בשיקול הדעת, אלא קרובה יותר לטעות במציאות.