ספורט הוגן
טראמפ חתם עכשיו על חוק (או צו נשיאותי, איך שלא קוראים לזה) שאוסר על השתתפות טרנסג'נדרים בספורט נשים. אני בעד.
השאלה איפה עובר הגבול. שנה שעברה זכתה באגרוף באולימפיאדה אישה בשם "אימאן חליף" ועוררה סערה. היא סובלת מתסמונת ais (חוסר רגישות לאנדרוגנים. הכרומוזומים שלה הם xy והיא מייצרת טסטוסטרון בכמויות זכריות, אבל גופה מתפתח עם מאפיינים ואיברים נשיים, למעט רחם ושחלות) היא גדלה כל חייה כאישה – במדינה מוסלמית… לא בדיוק woke…
אז השאלה אם עכשיו תאסור על השתתפות כל מי שמסיבה כלשהי מייצרת יותר טסטוסטרון? מה אם כן יהיה הגבול? זה חסר היגיון. גם גבר יכול לייצר יותר טסטוסטרון מחברו וע"כ להיות חזק יותר. ואחד מייצר יותר אדרנלין. (אולי נאסור על שחורים לשחק כדורסל בליגות אירופאיות) לתת לקריטריון מדעי – כמו הסטטוס הכרומוזומלי – לקבוע, מגוחך בעיניי.
יש דרך לאזן את המגרש? יש צורך בכלל?
מה דעתך על המקרה הספציפי כפי שתיארתי אותו?
שאלת הגבול מאתגרת כל ניסיון לעשות הבחנות. אתה יכול לשאול על עצם ההחלטה לעשות ספורט נשי בנפרד. זהו פרדוקס הערימה. לפעמים ניתן להציע הגדרה סבירה, אבל בד"כ מקרי גבול יאתגרו אותה. לא נכנסתי לשאלת ספורט הנשים, אבל סביר ששם מה שיקבע הוא המין ולא הג'נדר, כי מדובר בהפרדה על בסיס יכולות פיזיות.
השאלה כאן היא מה מגדיר המין, הורמונים או איברי הרבייה.
לכאורה יכולות פיזיות אינן תוצאה של גיד או רחם אלא של טסטוסטרון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer