עד שהוכח אחרת

האם אתה חושב שאדם שחשוד בפלילים, זהה לאזרח רגיל מן השורה? למשל לא ראוי לפטר אותו וכו' כמו מי שנאשם לצורך הדוגמא.

לא כדאי היה לכתוב את זה כך ישר בהתחלה?
אדם שחשוד לדעתי הוא ככל האדם. אדם שהוגש נגדו כתב אישום, יש מקום להגביל אותו בתפקידים שההאשמות שלו רלוונטיים לגביהם. אם החשוד מודה במעשים או שברור שיש בהם פגם וכל הבדיקה היא רק כדי לבדוק שזה עובר את הרף הפלילי, גם שם יש מקום להגבילו בתפקידים מסוימים.

במקרים שבחיים הרגילים לא הייתי משנה את היחס וההתנהגות שלי כלפי האדם אז ברור שגם אין לי סיבה לעשות זאת בהגבלה חוקית. אבל במקרים שבחיים הרגילים אני כן משנה את היחס שלי לאדם על סמך חשד בלבד, למשל חשד בגניבה כשיצא עליו קול שאינו פוסק, או שמתנהלת נגדו חקירה, או שראיתי סרטון של הגניבה והדמות שם נראית די דומה לאותו אדם, אז אני בצורה פרטית אתייחס אליו אחרת, כדי להקטין את תוחלת הסיכון שלי. כלומר במערכת ציבורית אנחנו מוותרים על הקטנת תוחלת הסיכון בגלל מה? בגלל שלדעתך זה נוגד ערך של חזקת החפות ואנחנו כציבור נספוג את ההפסד בהשלמה, או בגלל שכמדיניות ציבורית עלינו לשקול גם את ההפסד של אותו חשוד במקרים שהוא לא אשם וכך תוחלת הנזק (כאשר לוקחים בחשבון גם את הנזקים שיכולים להיגרם אם אותו חשוד אכן אשם וימשיך בדרכיו, וגם את הנזקים שנגרמים לחשוד שאיננו אשם) היא שלילית. לא הצלחתי לנסח את השאלה בצורה ברורה ואני מקווה שבכל אופן מתוך האריכות יהיה אפשר להבין.

יכולת לבקש גם להעניש אותו על בסיס חשד. יש צדק טבעי בלי קשר לשיקולי תוחלת. בנוסף, זה גם מונע האשמות שווא.

לגבי צדק טבעי, למה הוא דורש מאיתנו להתעלם מהסתברויות?? אמור להיות רצף ככל שהחשד חזק יותר (חשד סתמי, נפתחה חקירה, סרטון מחשיד, כתב אישום, הרשעה) ההגבלות חזקות יותר. לגבי ענישה ברור שיש הבדל בין פגיעה בזכויות מוקנות כמו זכות הקניין וחופש התנועה, ובין פסילה מתפקידים ציבוריים כמו פקיד שומא ראשי.

אותו דבר תוכל לטעון על ענישה. לא רואה שום הבדל. למה באמת לא פועלים ברצף? כי אינטואיטיבית זה לא צודק. כי יהיו האשמות שווא. כי יש רף של אשמה שמתחת לו אין סיבה לעשות כלום.. ראה טורי על אמונה כהימור.

זה?
אמונה והימור: שני סוגי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות (טור 661)
https://mikyab.net/posts/88175/

כן