עיקרון הגשר בירושת בכור

שו"תקטגוריה: הלכהעיקרון הגשר בירושת בכור
אורן שאל לפני 4 שנים

שבוע טוב הרב,
בנוגע לירושת בכור כתוב בתורה כך:

כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָֽאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָֽאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָֽאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה׃ טז וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ יז כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ 

ידועים דבריך לגבי עיקרון הגשר בדברי חז"ל, למשל במקום שבו יש חזקה שאדם לא פורע תוך זמנו, ניתן להסתמך על חזקה זו כדי להוציא ממון. השאלה שלי אם ניתן ליישם את אותו עיקרון על התורה עצמה ולא רק בדברי חז"ל. למשל כאן בירושת בכור, האם יהיה נכון להגיד שהתורה נתנה לנו רק את עיקרון הגשר לגבי ירושת בכור, שבמקום שבו מקובל שהבכור יורש פי שנים, אסור לבטל את הנוהג המקובל מחמת שנאה או אהבה של בן אחר, וחייבים ללכת לפי מנהג הירושה המקומי. אבל במקום או מציאות שבה הבכור לא יורש פי שניים, אז אין חובה לתת לו יותר ממה שהוא היה יורש לולא דיני התורה, כי אין פה פגיעה בו מחמת שנאה או אהבה לבן אחר. 
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

עקרונית זה אפשרי. אבל הפירוש המקובל בפוסקים הוא שלא מתנים על ירושה ומנהג לא עוקר את ההלכה בעניין זה. אמנם יש לדון, שהרי ירושה היא לכאורה מדיני הממונות שבהם הולכים אחר המנהג ואפשר להתנות. נראה שהכוונה היא שהירושה לעולם לפי הדין, אבל אם לאאחר מכן המלך מפקיע את הממון שהורש ומעביר אותו לאחר בזה לא אמורה להיות בעיה. כעין החילוק בין על מנת שלא  תשמטני שביעית ולא תשמטני בשביעית.
למה הפוסקים חשבו כך, איני זוכר כרגע. צריך לבדוק ואז לראות את הצעתך גם היא אפשרית. 

אורן הגיב לפני 4 שנים

מצאתי ברחבי הגוגל ראיה שהנוהג המשפטי בענייני ירושה בתקופת מתן תורה היה שהבכור יורש פי שניים:

החוק אשורי B1: (חוקי אשור התיכונה, לוח ב'1)
"כי יחלקו בנים את נחלת אביהם […] הבן הבכור יבחר ויקח פי שניים מהירושה".

אני משער שאם החוק האשורי או הנוהג באותם ימים היה שבכור היה נוטל פי 3 או כמו הצעיר, זה גם מה שהתורה הייתה דורשת בפסוקים. גם הפסוק עצמו מזכיר את המילים "לו משפט הבכורה". משמע שהיה משפט בכורה מקובל באותם ימים. כמו "כמשפט הבנות יעשה לה". ואם בימינו "משפט הבכורה" השתנה, למה שלא נגיד שהפסוק דורש שננהג דווקא לפיו?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

כאמור, זה ייתכן. בפרט לאור שינויים במעמד הבכור בכלל (לעומת חברות מסורתיות).

אורן הגיב לפני 4 שנים

כעת ראיתי שיש רמב"ם בהלכות נחלות ו' א' שאומר כך:
אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש אע"פ שזה ממון הוא, לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחוקת משפט לומר שחוקה זו לא נשתנה ואין התנאי מועיל בה, בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע בין על פה בין בכתב אינו מועיל.

ניתן להבין שהתורה קיבעה את דיני הירושה שהיו נהוגים בעולם הקדום לדורות, או שאולי ניתן להבין שהיא קיבעה את ההגנה על דיני הירושה משינוי, אבל דיני הירושה הדיפולטיביים (ברירת המחדל) הם לעולם דיני הירושה הנהוגים באותו מקום וזמן (וכך יותר מסתבר לדעתי).

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אלו אותן שתי אפשרויות, ואני אומר שוב את אותו דבר.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אמנם בניסוח של הרמב"ם דווקא משתמע קצת לא כמוך. זו חוקה לבני ישראל, ומשמע שמדובר בדיני התורה ולא במנהג הרווח בסביבה. לא הכרחי אבל סביר יותר. גם מוזר לקבוע חוקת עולם שאינה קבועה אלא התאמה לסביבה. כשדבר תלוי במנהג לא מביאים לזה מקור. להיפך, כשאין מקור יש מקום להיצמד למנהג. אבל כשיש מקור שמצווה על קביעות ואי שינוי זה נשמע שלא מדובר על התאמה לסביבה.

השאר תגובה

Back to top button