על אפריוריות של ערכים והשלכות על משמעות הבחירה החופשית
שלום הרב,
בטור \"שרירותיות הרצון במשנתו של ליבוביץ – פוזיטיביזם ופלורליזם\", כתבת שהפוזיטיביסט מקבל את ערכיו כמובנים מאליהם ולא מפקפק בהם, מכיוון שהוא \"יודע\" שהם אמיתיים. אולם, אם מקבלים הנחה זו, יוצא שלאדם אין בחירה מהם ערכיו. המשמעות של אותה אפריוריות של הערכים היא עצומה. בעצם אדם כפוי לפעול על פי ערכיו (באשר הם), ובנוסף, כל תיעדוף ושיכלול של הערכים יקבע משיקולים אפריורים, שהרי אין לנו דרך לעשות רציונליזציה לערכים. אין לנו דרך להכריע בין ערכים מלבד התחושה החזקה שאנו יודעים מה נכון לעשות. בעצם, כל תהליך ההכרעה הערכית הוא תהליך שכפוי עלינו, ולנו כבני אדם אין דרך לבחור את ערכינו שהרי בהגדרה אי אפשר לתת להם הסבר. כל התהליך מראשיתו ועד סופו הוא אפריורי.
אם כן, מהי המשמעות של בחירה חופשית? הרי התוצאה כפויה עלי מבחינת הערכים שנכפו עלי אפריורית. מה משמעותה של בחירה כאשר האופן שבו אתה \"בוחר\", נתון לך אפריורית? בסופו של דבר, כל מעשה שנעשה נקבע מרצונות וערכים כלשהם, וכולם אפריורים עבורנו! זה כמו לבחור לפי סט ערכים של מישהו אחר, סט ערכים, שלא רק שאינך יכול קבוע מהו, אלא אף אינך יכול לקבוע את סולם הערכים, שהרי הכל אפריורי, אפילו הדרך שבה אנו משכללים את הערכים שלנו. הדבר שקול לרובוט מתוחכם, שיש לו סולם ערכים מסויים והוא פועל על פי הם.
אשמח אם הרב יסייע לי בעניין החשוב הזה.
תודה רבה ובשורות טובות
נושא הבחירה נדון בהרחבה בספרי מדעי החופש. בקצרה, קודם כל מעבר לבחירת הערכים עצמם יש לאדם בחירה האם לפעול על פי ערכיו. הערכים עצמם בד"כ מוסכמים ולא נקבעים על ידי האדם. הוא רק מבחין שאלו הערכים הנכונים. לפעמים בתוך המסגרת המוסכמת הוא עושה שיקול דעת ומחליט.
תודה הרב, אך כנראה שלא ירדתי לסוף דעתך.
כתבת "יש לאדם בחירה האם לפעול על פי ערכיו", אולם בכל דילמה יש שני ערכים מנוגדים, לדוגמה, טובת עצמי או הגינות, ואפשר לתת כמובן דוגמאות נוספות. בעצם תהליך הבחירה בין הערכים נקבע על פי "הסולם" בו הם מסודרים. כלומר האדם תמיד פועל על פי ערכיו, גם אם הוא עושה מעשה שהוא עצמו לא מסכים לו. אם הדבר היה בניגוד לערכיו, בהגדרה הוא לא היה עושה את המעשה. כך שהאדם תמיד פועל על פי ערכיו, כפי שהם מסודרים בסולם הערכים שלו.
ההכרעה הערכית נעשית על פי סולם הערכים של האדם, אולם גם סולם הערכים עצמו נתון לנו אפריורית. בעצם סולם הערכים האפריורים כפוי על האדם, ובפועל, אין לו דרך לשנות אותו, שהרי כל שינוי של סולם הערכים חייב לנבוע מערך כלשהו, שגם הוא מתוך הסולם. המסקנה בפועל היא שגם הבחירה עצמה כבר קבועה מראש ומגולמת בסולם הערכים האפריורי. כך שאמירתך שהאדם בוחר, או מפעיל שיקול דעת בתוך סולם ערכים קבוע ובלתי ניתן לשינוי חיצוני איננה מובנת לי.
שוב, תודה רבה!
אכן לא ירדת 🙂
אתה מניח שאדם תמיד פועל לפי ערכיו, אך זוהי טעות. זה נוגע לבעיה של 'חולשת הרצון', ותוכל לחפש כאן באתר טורים שעסקו בכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer