על החטיבה החרדית

שלום לרב מיכאל,
לאחרונה נחשפתי לחטיבה חרדית חדשה שרוצים לפתוח בצה\"ל (חטיבת החשמונאים) שמטרתה היא לאפשר לחרדים לנהל את אורח חייהם לצד השירות הצבאי (מה שנקרא, להיכנס חרדי וגם לצאת חרדי) ובמסמך שפורסם לא מזמן גם מופיעים הכללים הנוקשים מבחינה הלכתית שתואם את אורח הציבור החרדי.
אבל אני חושב שעצם החשיבה על הקמה חטיבה כזו די מפספסת את המהות של החרדיות. אני תמיד חשבתי על כך שמעבר שכל החומרות שהציבור החרדי נוהג, ההפרדה בין נשים לגברים או אפילו הכשרות, לא נבעה באופן ישיר מעיון טהור בהלכות אורח חיים ויורה דעה אלא גם בשביל למעשה להפריד את עצמם מהציבור החילוני (או הישראלי בכלל). וזה מתבטא גם לדעתי גם בדחיפה ללימוד תורה בישיבות, שהיא נועדה לא רק בשביל ללמוד תורה גרידא אלא בשביל לשמר את החרדים בתוך המרחב המוגן שלהם (תיבת נוח כלשונם) ואני חושב ש\"ישיבות הנושרים\" היא הוכחה די חזקה לכך. למעשה אם אני לא טועה (לא מצאתי מקור) כאשר חסידויות שונות באירופה היו מעוניינות להיבדל מחסידיות אחרות הן היו מאמצות לעצמן כללי איסור והיתר נוקשים ושאי אפשר לסמוך על השחיטה של חסידות כך וכך דווקא בשביל לנתק בין השניים.
שאלתי כלפיך כמי שקצת מבין את ה\"חרדיות\" – האם בכל החומרות של החרדים יש באמת מיימד של עיון הלכתי טהור (כמובן שהרוב המוחלט הוא אכן כך) ואז כל האימוץ הנוקשה של החומרות הוא באמת במקום. או שכפי שכתבתי ישנם חומרות שכל מהותם היא \'היכי תמצי\' בשביל להיבדל מהישראליות, ואז יוצא שהחטיבה החרדית שבעצם מאמצת את אותם חומרות די מפספסת את הנקודה שהחומרות הללו נועדו בשביל למנוע את החטיבה הזו בעצמה.