על לימודי תנ״ך
אני מכיר עמדתך על לימוד תנ״ך ואני לגמרי מבין שבאמת אפשר להדחיק הכל לפסוקים אבל בכל זאת לפעמים משהו נראה שזה ממש פשט הפסוק.
כולם מתקשים בספר איוב. כל החברים שלו נותנים לו כל מיני הסברים אבל הוא לא מקבל עד שהקב״ה מסביר לו ופתאום הוא מבין ומקבל. לכאורה ה׳ לא ענה לו כלום והוא סתם מסביר לו כל מיני תופעות וחוקי טבע וכו׳ בלי שום הסבר למה הוא סובל.
קראתי מאמריך על מעורבות אלוקית ופתאום הבנתי שאולי זה מה שה׳ מסביר לו, יש חוקים קשוחים ואין ביכולתי להתערב. איוב מקבל את זה.
גם הגמרא שאומר שחייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטוב, אני מבין לאור דבריך.
הפריע לי למה צריכים להודות באותה מידה? אם צריכים לקבל את הגזירה, סבבה אבל למה לברך בדיוק כמו שמברכים על הטוב.
אבל אם זה נכון שה׳ לא מתערב וההודאה היא על החוקים שמאפשרים לנו לקבל את הטוב, אז כמובן שצריכים להודות גם על הרע שבהכרך יווצרו.
סליחה מראש אם העברית שלי לא מדויקת ולא הסברתי את עצמי מספיק, אני דובר אנגלית ביומיום ואני מכיר עברית משנה וחצי שלמדתי בארץ לפני כמה שנים.
תודה
אלו פירושים אפשריים, אבל לא היית מאמץ אותם אם לא היית חושב כך קודם בעצמך.
הבנתי אבל אולי באמת זה מצוות לימוד התורה ״המדרשי״? כלומר, בדיוק כמו שאנחנו עושים בהלכה אנחנו מסבירים סברות אביי ורבא וכמו שהסברת באיזשהו מקום על איזה עיקרון של ר״ש שקאפ שקשה להאמין שזה מה שהגמרא התכוונה בו אבל לפעמים דורות המאוחרים מסבירים הדבר יותר טוב מדור הקודם.
כאילו להגמרא היה אינטואיציה טובה שזה נכון גם בלי להסביר למה.
הסברת שקשה להניח שר״ש הכיר את תורת הקוונטים אבל אם נניח שהוא כן הכיר ואז הבריק לו הרעיון להסביר סוגיית המקדש שתי אחיות וזה בטוח שהגמרא לא הכירה את זה, אז מה רע בזה?
אז למה שלא נעשה אותו דבר בחלק המדרשי של התורה? אנחנו פשוט מסבירים אותם כפי המידע שלנו. אני חושב שיש רשב״ם שאומר משהו כזה.
אני פעם אמרתי למישהו בצחוק שתמיד הפריע לי איך המפרשים מסבירים את הפסוק ״תולה ארץ על בלימה״ שזה הרכב של שני מילים בלי מה (על כלום).
הסברתי לו שהם הלכו בשיטת ניוטן ואין הסבר באמת למה יש גרביטציה וכו׳ אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו והמילה בלימה זה עצירה בדיוק כמו שאיינשטיין הסביר את זה בתורת היחסות שהחלל מעוקל וכדור הארץ פשוט “נעצר״ מהעיקול. 😀
אני מקווה שתרגמתי אותם טוב כי ספרי פיזיקה אני קורא באנגלית ואני גם מקווה שלא חפרתי יותר מדי.
שבת שלום
Thanks,
כתבתי שזה בהחלט פירוש אפשרי.
(בטח במובן שהסברת כעת, של פירוש שלא מדעת.)
רק אעיר לגבי איוב, שבתקופת התנ"ך רבו המעורבויות האלוהיות בעולם ונסים שחרגו מחוקי הטבע. לכן קשה לקבל פירוש כזה לאיוב, אלא אם רצה ללמד אותנו על העתיד (בדורות שלנו שכבר אין מעורבות והעולם מתנהל לפי חוקי הטבע).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer