עצות לחוסר חשק בלימוד גמרא
שלום הרב,
בזמן אחרון, אני מוצא את עצמי בלי שום חשק ללמוד גמרא או אפילו עיון הלכתי (פעם הייתי משקיע רוב היום בכך). הדבר אחרון שעוד איכשהו מעניין אותי הוא המחקר התלמודי (כגון המאמרים של הנשקה) אבל גם זה לא ממש מרתק אותי. אני הרבה יותר נמשך אחרי פילוסופיה – מחשבת ישראל – תנ"ך – היסטוריה ועוד תחומים אחרים.
אבל אני באיזה שהוא מקום מתגעגע לגמרא, לעולם הזה עם הכללים והשפה שלו. אלא שאני חושש שזה נובע רק מנוסטלגיה ומאי נוחות מול חוסר הקונפורמיות (הרי כולם לומדים גמרא) ואין כאן טיעון אובייקטיבי שיכול להחזיר אותי ללימוד הגמרא.
מכיוון שאני יודע שאתה עוסק הרבה בגמרא ובמחשבה תלמודית, אשמח אם תוכל להסביר לי, מה לדעתך הדבר שלימוד הגמרא יכול להקנות – ושרק הוא יכול להקנות – לאדם שאינו מתיימר להיות פוסק הלכה (כמוני). האם באמת אני מפסיד משהו אם אני מזניח לגמרי את העיון התלמודי? או שזו רק תחושה לא מוצדקת.
אודה לך על תשובה.
קשה לי להסביר לך מה אתה מפסיד ואיני יודע אם אתה מפסיד. כל אחד והטעם שלו. יש ללמוד כי זה חשוב ולא בהכרח בגלל שאוהבים (אם כי זה כמובן מועיל וטוב. אתה ודאי מכיר את הקדמת האגלי טל). מאידך, גם אין חובה והכרח ללמוד גמרא כל היום.
אני אישית מאד אוהב את זה, ובפרט אני חושב שהיישום למעשה והתובנות הפילוסופיות שביסוד הדברים גם אם אינך מתכנן להיות פוסק הם דברים מרתקים בעיניי. יש בזה שילוב של ניתוח המקורות הבנת המציאות ואילוציה וקישור לנושאים פילוסופיים, וכמובן שילוב של כל אלו.
אבל אם זה לא מדבר אליך בד"כ קשה להשתכנע ולחזור לזה. בד"כ מניסיוני זה שלב בלתי הפיך. אולי תבחר לך משהו אחר, וכל מקרה אל תיכנע לאינרציה (כלומר לא להישאר איפה שאתה רק כי זה הכי נוח). אולי אם תוריד את המינון של הלימוד ותתמקד במה שאתה אוהב בפחות זמן תמצה זאת יותר. אביא דוגמה לדבר. אבי ז"ל נכנס לנהל בי"ס תיכון ואמר לי שנראה לו שהיידישקייט שם במצב קשה. שאלתי אותו מה הוא מתכנן לעשות, והוא אמר שדבר ראשון הוא יוריד את מספר שעות הגמרא לחצי או פחות. נדהמתי בהתחלה, איך הוא רוצה להגביר את היידישקייט בצורה כזאת, עד שהבנתי ועד היום אני זוכר זאת. אם אנשים שונאים ללמוד גמרא ואתה מגביר להם את המינון הם רק יסבלו יותר וישנאו יותר. דווקא אם תוריד את המינון יש לך סיכוי להאהיב זאת עליהם או לפחות לא להזיק (שנאמר: first do no harm).
לכן אולי שווה לך להוריד משמעותית את המינון (אם אתה אברך כולל או בחור ישיבה), ולעסוק בדברים אחרים שמעניינים אותך תוך קביעת עיתים. ובעיתים הללו נסה ליצור חידושים ויצירה תורנית משלך. אם היית יכול ללמד בפורום כלשהו בשעות שאתה מקדיש לעניין זה מאד מועיל.
בהצלחה רבה,
מיכי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer