עשה דוחה לאו

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיעשה דוחה לאו
אסף שאל לפני 2 חודשים

בעקבות הטור על “הארורים”…
אם אנחנו מניחים כי בכל לאו קיימת בעיה מלבד עצם הציווי האוסר אותה (ושהוא סיבת הלאו היינו שבלעדיו אין לאו) אז אני מבין שכאשר יש כלל כמו עשה דוחה לאו הכוונה ששווה לתורה העשיה ה”טובה” של העשה יותר מהעשיה ה”רעה” של הלאו (אחרת גם ללא לאו הוא לא יוכל לבצע בגלל המעשה עצמו, לדעתי זה גם ההסבר בכלל של “אפשר לקיים שניהם” וכו’) אם כך מה המשמעות של ההגבלה של “לא בעידנא” גבי דחיה הרי אם אני יודע שרצון התורה שתתקיים העשייה הזו גם במחיר של לעבור על עשיה לא טובה הטיימינג נשמע לי לא רלוונטי (אלא אם נאמר שהציווי קיים גם כשאין את המעשה העוולתי או שנדחוק שהעדפת התורה בעשיות טובות הם רק במימוש ישיר שלהם אך זה נשמע לי לא סביר)
תודה!!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אף טענה כאן אינה הכרחית.
אין הכרח שהעשייה שווה לתורה יותר מתוצאת העבירה. ייתכן שהערך הרע מתבטל אם המעשה נעשה לצורך טוב (כך סוברים הראשונים שלדעתם הלאו הותר כנגד העשה. לא קיים לאו). לכן גם שלא בעידנא אין דחייה. אני גם לא חושב שבהכרח נגזר היחס בין התועלות, כי ייתכן שיקול אחר שעשה ידחה לאו (רצון להמריץ אנשים לקיים מצוות ולא לחשוש). השפעה על האדם שאהבה גדולה מיראה. ועוד ועוד.
(לא הבנתי את הראיה שהבאת בסוגריים.)  

אסף הגיב לפני 2 חודשים

לומר שעדל”ת נחשב כאילו אין כאן כלל דבר רע מלבד שזה מוזר לעצמו מי אמר להרחיב את ההיתר עד כדי כך וחוץ מזה זה אומר שהצווים הם לא קבועים אלא משתנים (ואכן רוב הראשונים חולקים על זה וסוברים שזה דיחוי חוץ מאופנים של מצוותו בכך וכדו’) לדעתי אפשר להוכיח את קיומו של הערך הרע מכך שכשאפשר לקיים שניהם והוא עושה דחיה הוא עובר איסור.

אסף הגיב לפני 2 חודשים

לומר שעדל”ת נחשב כאילו אין כאן כלל דבר רע מלבד שזה מוזר לעצמו מי אמר להרחיב את ההיתר עד כדי כך וחוץ מזה זה אומר שהצווים הם לא קבועים אלא משתנים (ואכן רוב הראשונים חולקים על זה וסוברים שזה דיחוי חוץ מאופנים של מצוותו בכך וכדו’) לדעתי אפשר להוכיח את קיומו של הערך הרע מכך שכשאפשר לקיים שניהם והוא עושה דחיה הוא עובר איסור.

השאר תגובה

Back to top button