פיתוח חשיבה ביקורתית
שלום הרב, אני בן 18, ובקרוב מסיים שיעור א' בישיבה.
מאז שהגעתי לישיבה שמתי לב לתופעה שהרבה תלמידי ישיבה (לפחות מי שבאיזור גילי, וגם קצת אחר כך) לא באמת חושבים חשיבה ביקורתית. זה לא היה עד כדי כך מפריע לי, עד ששמתי לב שאני גם כזה – רוב דעותי הפוליטיות והתורניות השתנו לכיוון דעות רבני הישיבה (ויש כמה נושאים בהם לא הסכמתי עם דבריהם, אבל לא מחלוקות מאוד דרמטיות). גם בספרים ומאמרים – כשקראתי את המאמר של הרב יואל בן נון לגבי קהל שוגג, השתכנעתי שדעתו משמעותית. אז קראתי את תגובתך, והשתכנעתי שבעצם הוא לא חידש הרבה, ואז קראתי את תגובתו והשתכנעתי חזרה. ובעוד דוגמאות שונות. במצבים כאלה אני נותר נבוך – אין באמת משמעות אמיתית לעמדות שלי, כי הן פשוט אוסף משפטי האדם החכם והכריזמטי בעל הסמכות האחרון ששמעתי.
וזו לא תופעה צדדית כנראה, במפגש מחזור של הישיבה התיכונית לאחר חצי שנה מתחילת שיעור א', במעגל שיח שדיברנו על כל מיני נושאים, כל אחד פשוט ביטא פחות או יותר את תפיסת הישיבה בה הוא לומד, בצורה ניכרת מאוד. וזה גם לא החינוך הישיבתי בדווקא, כי אצלינו לפחות משתדלים להציג מחלוקות בצורה הוגנת ולבקר אותן ואת הנחותיהן.
הייתי רוצה לשמוע את דעתך על התופעה שתיארתי (האם גם אתה נפגשת איתה/חושב שהיא קיימת, האם היא פשוט שלב של התפתחות המוח, אולי בכלל בני אדם בכל הגילאים מפתחים עדריות מחשבתית), ובעיקר אשמח לקבל טיפים/שיטות איך לנתח עמדות שאני נחשף אליהן, או אילו ספרים/נושאים כדאי לי ללמוד בשביל לפתח את הדבר הזה.
ברור שהתופעה קיימת ורווחת מאד. ברור שזה גם טבעי, כחלק מהיחס של תלמיד לרבותיו. אבל למרות שזה טבעי זה לא רצוי. כדאי לתת קרדיט לכל אדם חכם (רב) שאתה פוגש, אבל זה לא אומר שאתה לא מפעיל את החשיבה הביקורתית שלך.
אין לי דרך כללית להמליץ לך. אבל עצם המודעות שלך לעניין היא כבר רוב הפתרון. אם אתה חושב שוב על מה שקראת או שמעת ומגבש עמדה, אתה בכיוון הנכון. הגיל עשה גם הוא את שלו. בגיל צעיר אנשים הם או קונפרמיסטים מאד או מהפכנים מדיי (תמיד הולכים נגד). שני אלו הם עיוותים, והזמן בעזרתך האדיבה יכול לרפא אותם.
אגב, זה נכון בכל חברה, ולא רק בישיבות או אצל דתיים.
עוד המלצה: תשמע כמה שיותר דעות על כל נושא, עדיף סותרות. עם הזמן זה יטמיע בך הרגל לחשיבה ביקורתית ומורכבת
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer