צורך בציווי דתי כאשר הוא קיים כבר במערכת מוסרית

שו”תקטגוריה: מוסרצורך בציווי דתי כאשר הוא קיים כבר במערכת מוסרית
אבי שאל לפני 4 חודשים

שלום הרב, לטענתך המצוות שמשייכים אותם למסגרת ‘המצוות המוסריות’ בגלל שהן דואגות לזולת וכדו’ שייכות למסגרת הזו רק בגלל שהן מוסיפות ערך דתי על גבי הערך המוסרי הקיים והטבעי שאני גם ככה מחוייב אליו (?), אני מחוייב בלי קשר גם לא לרצוח רק שעכשיו יש בזה גם בעיה רוחנית. רציתי לשאול אם כן לשם מה נצרך הציווי הדתי אם יש כבר עבירה מוסרית ‘אובייקטיבית’? אני מחויב למוסר, למה צריך תזכורת לזה שאני מחויב אליו? ‘ההלכה המוסרית’ היא מערכת תזכורות לדעת תורה בהקשר הציוי הנתון? רק שנדע שגם ההלכה חושבת שזה חשוב?
אשמח לדייק אם לא היה מובן.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

זו אינה שאלה של צורך אלא של אמת. האמת היא שיש בזה גם איסור דתי ולא רק איסור מוסרי. במילים אחרות, מי שרוצח עושה שני נזקים: נזק רוחני-דתי ונזק מוסרי. האיסור ההלכתי הוא בגלל הנזק הרוחני-דתי והאיסור המוסרי הוא בגלל הנזק המוסרי.
כעין זה איסורי נשך ותרבית. הגמרא עצמה בר”פ איזהו נשך אומרת שאלו שני לאווין, כלומר שבכל הלוואה בריבית יש איסור נשך (לנשוך את הלווה) וגם איסור תרבית (לרבות את ממון המלווה שלא כדין). הם תמיד באים ביחד (אם כי האחרונים דנו במקרים שבהם אולי יהיה אחד בלי השני). אז מה טעם יש כאן שני איסורים? מפני שבהלוואה בריבית באמת קורים שני הדברים: הלווה ננשך וממונו של המלווה מתרבה שלא כדין.

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

אגב, לגבי מניין המצוות באמת לא נמנים שלו אלו כשני לאווין. רואים מכאן שמניין המצוות מתחשב בפרקטיקה, ואם אין חידוש פרקטי במצווה כלשהי היא אינה נמנית. אבל מבחינת איסורים אין בעיה בחפיפה במישור הפרקטי כל עוד המהות שונה.

השאר תגובה