קטניות

שו”תקטגוריה: הלכהקטניות
יהודה שאל לפני 3 שנים

שלום,
בטרם שוכחות החגיגות, אפתח דבריי בנושא שכבר נטחן ונלעס הדק היטב: קטניות..
שמעתי שהרב כתב לתמוה טובא על המנהג להיזהר בקטניות. ואני בשאלתי: אחר שבדקתי את הנושא
בטרם שוכחות החגיגות, אפתח דבריי בנושא שכבר נטחן ונלעס הדק היטב: קטניות…
שמעתי שהרב כתב לתמוה טובא על המנהג להיזהר בקטניות. והנה, אחר שבדקתי את הנושא, מצאתי חמישה טעמים לאלו שכתבו להיזהר בזה.
הייתי שמח אם הרב יוכל לכתוב לי על כל טעם וטעם מדוע הוא לא שייך כיום. ויתר על כן: מהי שאין חובה להקפיד, מדוע מי שכן מקפיד סץזו סתם שטות:
טעם ראשון: טעמו של בעל המנהגות, מפני חשש חימוץ. ונראה ששאב את דבריו מהראב”ד שכתב שקטניות נעשות חמץ נוקשה. וראה גם בריטב”א ובמהר”ם חלאווה בפסחים לה, א.
טעם שני: טעם של הרוקח, מפני חשש התערבות חיטים. וכן כתב גם הטור (סי תנג) ועוד ועוד
טעם שלישי: טעם של הסמ”ק (סי רכב), מפני דמיון קמח קטניות לקמח חיטה. והוא כותב בפירוש “דגזירה הוא”. ובשו”ע בעל התניא הביא רק טעם זה להלכה (שם, סעי’ ג)
טעם רביעי: טעמו של רבנו מנוח (על דברי הרמב”ם), מפני שאכילת קטניות אין בה משום שמחת יום-טוב
טעם חמישי: עוד טעם כתב רבינו מנוח (על הרמב”ם), שהוא מפני צמיחת מין ויצאש הדומה לקטניות.
מחילה שאני מטריד (ובטח אני לא הראשון ששואל), ותודה רבה על הכל!
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

ראשית, אפתח במבט כללי. שמעתי פעם מהרב מידן שהוא מכיר 22 תירוצים מדוע קוראים מגילת רות בשבועות אבל רק אחד מדוע קוראים מגילת אסתר בפורים. כמספר התירוצים המשונים על “גזירת” קטניות כן קטן תוקפם.
שנית, אין תוקף לגזירות שאחר התלמוד ובלי סנהדרין. לכן לכל היותר יכול להיות כאן חשש או מנהג. לכן כל הטעמים הללו לא יכולים להוות בסיס לגזירה.
באשר לטעמים עצמם, קצת מביך אותי להיזקק להם לרוב תפלותם, אבל משנשאלה השאלה אענה בקצרה.
חשש חימוץ בקטניות הוא עניין מופרך לגמרי, בפרט שגם אם הוא קיים זזה לכל היותר באורז ובדומה לו (ומפורש בגמראט שלא חוששים לריו”ח בן נורי). ומניין לרבות כל הקטניות כולל החילוקים בין מה שהיה אז ולא היה אז, קטניות ירוקות ואחרות, היוצא מקטניות וכדומה.
כנ”ל לגבי התערבות חיטין. אם מדובר בהתערבות חיטין הרי זה דין גמור. מדוע הספרדים לא חוששים לו? מה ההבדלים בין סוגי הקטניות?
דמיון קמח קטניות לקמח חיטה הוא אכן דמיון מזרחי מפואר. יש דברים דומים הרבה יותר.
לטעמי באכילת חסה אין משום שמחת יום טוב, ולכן יש לאסור חסה. זה שהסמ”ק לא אהב קטניות (אלא רק קטניות שלא היו בזמנו/ירוקות וכדומה) אני לא אשם בזה. כל אחד וטעמו.
והוא הדין לטעמו של רבנו מנוח.
באופן כללי אומר, שברמת ההנמקה המגוחכת הזאת אין בעולם מנהג שטות כלל. אין מנהג בעולם שלא אוכל למצוא לו נימוקים ברמת האסוציאציה הרחוקה הזאת.

בועז הגיב לפני 3 שנים

ילמדנו רבינו.
מה שונה דין הקטניות מדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור על אף ידיעתם שזה מותר שהדבר אסור עליהם מתורת מנהג כמבואר בתוס’ פסחים נא א ד”ה אי. ולדעת כמה ראשונים (רמב”ן רשב”א מובא בב”י סי’ ריד) אין מועיל למנהג כזה התרה.
רבינו ירוחם שכתב שהוא מנהג של שטות הוא מפני שבמקומו לא נהגו כן והוא שטות לנהוג כן מלכתחילה, אבל לאחר שנהגו כן באשכנז על דעת שהוא מותר וברצונם לנהוג בו איסור לכאורה מנהגם מנהג.

אש הגיב לפני 3 שנים

לא הבנתי מה קשה לרב מדוע הספרדים לא חששו שהתערבו חיטים בקטניות
זה בסה”כ חשש רחוק שהספרדים לא חששו לו והאשכנזים כן חששו לו?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

בועז,
רבנו כבר לימדנו שמנהג שטות שונה ממנהג רגיל. הרי יכולת לשאול על כל מנהג שטות במה הוא שונה מהיתר שנהגו בו איסור. מנהג שטות הוא מנהג חסר שחר ולא רק מנהג שסתם לא נהגו באותו מקום.

אש,
זה לא חשש רחוק אלא לא חשש כלל. החשש בזה לא שונה מהותית מהחשש שיתערבב חמץ בקמח תפו”א. והוא בטח לא קשור לקטניות שהיו בימיהם או לא, או קטניות ירוקות או לא.

השאר תגובה