קניין רוכב במקום מנהג
שלום הרב,
במסכת בבא מציעא דף ח: כתוב כך:
שמעית מיניה דמר שמואל תרתי רכוב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו. היכי דמי, אילימא רכוב לחודיה ומנהיג לחודיה, מנהיג לחודיה מי איכא למאן דאמר לא קני? אלא אי איכא למימר דלא קני, רכוב הוא דאיכא למימר. אלא רכוב במקום מנהיג איבעיא ליה, מאי, רכוב עדיף דהא תפיס בה, או דלמא מנהיג עדיף דאזלא מחמתיה.
אבל בתחילת המסכת, כדי להעמיד את המשנה גם לשיטת בן ננס ורבי יוסי, הגמרא אומרת: אימור בהדי הדדי אגבהוה, כלומר צריך שיהיה ציור שבו שני הצדדים במחלוקת קונים כל אחד חצי מהדבר כדי שלא תהיה שבועת שווא מצד בן ננס, ולא יהיה ודאי רמאי מצד רבי יוסי. אבל לפי שמואל ברוכב במקום מנהיג (לשיטה שרוכב עדיף) אין אפשרות של קניין חצי דבר. איך זה מסתדר עם העמדת הגמרא שבהדי הדדי אגבהוה?
בברכה,
כששניים מגביהים טלית שניהם עשו אותו מעשה קניין ואין שאלה מי עדיף ומי מועיל ומי לא. השאלה היא רק מי קדם והגביה או שהגביהו יחד. השבועה שלהם נסובה על זמן ההגבהה. ואם לא הגביהו יחד יהיה אחד שנשבע לשקר.
לעומת זאת, ברוכב ומנהיג יש ספק איזה משני המעשים הוא פעולת קניין עדיפה. לכן גם אם זה קרה בדיוק ביחד הספק במקומו עומד כי מי שעשה פעולה שלא מועילה לא קנה גם אם עשה אותה ראשונה. מסיבה זו גם ברור ששבועתם לא תהיה שבועת שוא גם אם לא הגביהו יחד, שכן הם לא נשבעים על כך שרכוב או מנהיג הן פעולות מועילות (את זה יחליטו הדיינים). הם נשבעים על כך שזה שלהם, ובזה אין ודאי רמאי.
השאלה היא למה לא לפשוט ממשנתנו ששני המעשים שקולים, שהרי במשנתנו שנינו שרכוב ומנהיג הוא כמו טלית. את זה בדיוק מקשה תוד"ה 'או דילמא' שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer