שאלה בענין שכר ועונש
שלום לרב,
אישית אני לא מאמין בשכר ועונש – לא בעולם הזה (כי אין ראיה לכך) וגם לא בעולם הבא (כי זו ספקולציה שנראית לי רחוקה). חשוב לי לדעת עד כמה אמונה בעיקרון זה (באחת משתי הצורות) הוא יסוד בדת היהודית? האם פסוקי התנ"ך -שאני מודה שלא ניתן להכחישם- שמדברים על "אל אמונה ואין עוול" וכו' מותירים מקום להתגדר בו ולטעון כי לפחות מבחינת האמונה היהודית שכר ועונש הוא עיקרון יסוד? בעצם מה שמתבקש מהאדם הדתי הוא להאמין בעיקרון הזה בגלל שה' אמר ובכדי שלא לפגום בדמותו של האל, על אף שמבחינה אונטולוגית בלתי אפשרי לחוש ודאות לגבי כך (לעומת למשל קיומה הנצחי של הנשמה). במידה ואכן זה כך יש פה אבסורד מסוים שאדם מחויב להאמין בעיקרון שלא עולה בקנה אחד עם ההתנסות שלו ומשכך זו כבר איננה אמונה אלא סוג של חובה מוזרה שנכפית עליו.
מקווה שהדברים מנוסחים בבהירות
תודה,
איתמר שלום.
דבריך מכילים סתירה פנימית. אתה לא מאמין ב-X כי הוא ספקולטיבי ולא עולה מההתנסות שלך. אבל בו בזמן אתה כותב ש-X עולה מהכתובים, וגם שהיעדר אמונה ב-X פוגם בדמות הא-ל שאמור להיות מושלם. נו, אז אלו גופא טיעונים שמובילים לאמונה ב-X. מה ההתלבטות?
אתה מניח שאמונות חייבות לעלות מההתנסות שלך, ואני לא ממש מבין מדוע אתה מניח זאת. אם יש אמונה כלשהי שהיא תוצאה של שיקול הגיוני אז לדעתך לא נכון להאמין בה? מה עם עקרון הסיבתיות? כפי שהוכיח יום הוא לא עולה מההתנסות שלנו, אבל דומני שכולנו מאמינים בו.
אתה גם מניח שאמונה מחייבת וודאות, וגם זה לא נכון. כאדם לא יכולה להיות לי וודאות בשום דבר (אפילו לא בזה עצמו).
בעיניי אין חובות להאמין בכלום. מי שלא מאמין לא יתחיל להאמין בגלל שיש חובה. זה מגוחך. ומי שכן מאמין לא צריך חובות. אבל אם כבר אתה מדבר על חובות להאמין, גם חובה להאמין במשהו שעולה מההתנסות שלך היא מוזרה לא פחות בעיניי. אם זה עולה מההתנסות למה צריך חובה?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer