שאלה על הגעלת כלים

שלום,
תודה על התשובה.
אך עדיין לא הבנתי – אם הטעם שבתוך הכלי נחשב פגום, למה צריך להגעיל?
תודה

עניתי. זה הבדל בין לכתחילה ודיעבד. לכתחילה אין להשתמש בכלי ובדיעבד זה לא אוסר את האוכל. יש שאוסרים גם בדיעבד אם עשה שימוש במזיד בכלי הזה.

שלום,
תודה על התשובה וסליחה על הטרחנות בשאלות אך שוב לא הבנתי –
אם אחרי 24 שעות כל מה שכלי פולט הוא פגום ולא גורם לשום בעיה באוכל שנפלט אליו – למה אסור להשתמש למשל בכלים שגוי בישל בהם טריפה (אחרי שמחכים 24 שעות) או שיהודי ישתמש בכלי לבשרי, יחכה 24 שעות ואז ישתמש לחלבי וכן הלאה?
תודה

אני לא יודע מה עוד אני יכול לומר פרט לחזרה שלישית על תשובתי. יש הבדל בין לכתחילה לבין דיעבד. כך הוא בתחומים רבים בהלכה וכך גם כאן. הכלי נאסר אבל בדיעבד הוא לא אוסר את האוכל (אלא אם עשה בו שימוש במזיד). כמו שלא מגיירים גר לשם אישות אבל אם גיירו הגיור חל.
זהו, אם לא תתחדד נקודה אחרת בשאלה לא אענה יותר.

לדעתי הוא מתכוון לטעם הגזירה, והתשובה היא שנכתב במסכת ע"ז שמדין תורה נאסרו רק כלים בני יומם (בפרשת כלי מדין), ובאו חז"ל וגזרו גם על כלים שאינם בני יומם אטו כלים בני יומם ולכן לכתחילה צריך להגעילם

השאלה שלך יכולה להישאל באופן כללי על כל איסור לכתחילה והיתר בדיעבד. בד"כ לענ"ד ההיגיון הוא שאם היו מתירים גם לכתחילה אנשים היו מרבים להגיע לידי איסור אז התירו רק בדיעבד, לדוגמה פה לו היו מתירים לכתחילה אחרי יום להשתמש בכלי אנשים היו מגיעים להקל בדין ולהשתמש בכלים שהם טרפה גם בלי לחכות 24 שעות. אמנם מכיוון שהדבר לא אסור מעיקרו וחסים על ממונך, התירו בדיעבד.

במאכל חריף יש בעיה לאוכלו גם ב'נותן טעם לפגם', וגם משום שימוש זה, אף שהוא מיעוטנ- יש להגעיל את הכלי.

בברכה, יפתח להד ארגמון-בקשי