תועלת המצוות
תמיד שהייתי לומד מסכת בבא קמא היה מונח לי בראש שאיסור ההיזק הוא סיבת עצמו היינו להזיק בן אדם הוא מעשה לא נכון ואינו חלק מזכויותיו של אדם, אלא שנתקלתי בלשון הר"ם במורה נבוכים שמטרת איסור נזיקין הוא מנוע ההיזק ונתחייבנו בתשלומים כדי שנשמור בהמותינו, (לפי הבנתי הראשונה חיוב התשלומים הוא שלילת ההיזק אמנם לאחר מעשה אבל מ"מ בתשלומים שולל המזיק במובן מסויים את המעשה שעשה ואז מטרת התשלומים היא לא כדי שנשמרם אלא כי זה המעשה הנכון), שאלתי היא מה כ"כ בער לר"ם למצוא תועלת כללית ולא לומר שהמעשה עצמו הוא מעשה לא נכון, זה הפריע לי בעוד נושאים לדוגמא עניין כבוד ת"ח והספרים, שבעניינם כתב הר"ם שהמטרה היא שנקשיב לדבריהם כי לולי שנכבדם יקטן ערכם וההקשבה להם תפחת, מדוע לא לומר שכבוד זה דבר שדורש את עצמו בדבר הראוי לכבוד למה צריך תועלת חיצונית בכל דבר, אשמח לשמוע את דעתך בעניין
תודה מראש
על פניו ברור שאתה צודק. תשלומי נזיקין הם פיצוי ולא עונש שמטרתו מניעה. אבל יש כמה מקורות שמהם נראה אחרת. לדוגמה, תוס' בכמה מקומות כותב שתשלומי נזיקין הם חידוש של התורה שבלעדיה לא היינו אומרים. הגמרא ותוס' בריש ב"ק דנים בענישת ממון מן הדין לגבי תשלומי נזיקין (לגבי ממוני גבך אין מקום לדון על פטור מן הדין).
בתי רבקה כתבה פעם מאמר על זה (אני חושב שהפניתי אליו כאן בעבר), ובו היא טענה שלולא התורה היינו אומרים שהנק הוא מעוות לא יוכל לתקון, ולכן לא היינו מחייבים תשלום. והחידוש הוא שבכל זאת משלמים ואולי זה אפילו מהווה תיקון לנזק (בהנחה שתשלומי נזיקין הם בגדר השבת המצב לקדמותו. לכאורה מחלוקת רמב"ם וראב"ד לגבי נזקי קרקע).
בשולי הדברים אוסיף שכללית לגבי טעמיו של הרמב"ם במורה, הם רובם ככולם נראים לי צולעים. אני דן אותו לכף זכות שהוא חשב שהנבוכים שאליהם הוא פונה אולי יקבלו טעמים כאלה שיעלו ארוכה למצוקותיהם. לא מניח שמישהו מהם באמת נרגע מההסברים המצחיקים הללו.
קודם כל תודה על הדברים. שנית לא היה ברצוני לומר שתשלומי נזיקין הם פיצוי, אלא עניינם הוא כמו שכתבת בהמשך הדברים כשלילת מציאות ההיזק לניזק עד כמה שאפשר לעשותו לאחר מעשה (מח' הרמב"ם והראב"ד היא רק באיזו צורה מבטלים את מציאות הנזק אבל לדעתי שורש התשלומים הוא אחד), בגדול זה כמו שהרב הביא בשם בתו
ג. זה שלולי התורה לא היינו יודעים את תשלומי נזיקין אינו ראיה לענ"ד לזה שאין בתשלומי נזיקין את עניין ביטול הנזק עצמו, משום שלולי התורה היינו אומרים שמציאות הנזק היא מזכויותיו של מזיק (לא מבחינה מוסרית מבחינה הלכתית, מי כמוך יודע) וזהו חידוש התורה שמזיק בשל חבירו הוא עושה ולא בשלו
ד. לענ"ד אין בדברי הרב כדי לדון זכות לרמב"ם, נהי שברצונו להורות נבוכים נאמר שהביא דברים שאינם מוצלחים דיים, מ"מ כשיש לו אפשרות להביא הגיון פשוט שענייני נזיקין הם מציאות של מעשה לא נכון או שכבוד הוא מציאות מתבקשת מצד עצמה, מדוע לא הביא את האפשרות הפשוטה
תודה רבה על הדברים המחכימים
על זה כתבתי שבלי התורה אולי לא היינו יודעים שניתן לתקן את הנזק על ידי תשלום. היינו חושבים שזה מעוות לא יוכל לתקון.
אני טענתי יותר מזה שלולי התורה לא היינו יודעים שמציאות של היזק היא מציאות לא נכונה כלפי הניזק מבחינה משפטיט (אבל רוח הדברים לעניין השאלה שווה, זו סתם הסתעפות)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer