תורת המשפטים לגרש"ש
שלום הרב, בטור שלך על שיטת רש"י בב"ק ס:, וכן במאמר שכתבת על זה, הבאת את דברי הגרש"ש בשער"י והסברת שיש שני חידושים בדבריו: א. המימד המשפטי מגדיר את הבעלויות שעליהם יחולו איסורי התורה. ב. המימד המשפטי אוסר מצד עצמו. לפי זה כתבת שיוצא שגם למ"ד שאין איסור לא תגזול בגזל גוי, אסור מבחינה משפטית. רציתי לשאול שתי שאלות: א. בגמ' בב"ק קיג,ב רואים הפקיעו הלואת גוי, האם על זה אין איסור משפטי? או שהם פשוט לא חששו לזה? ב. מהמשך דברי הגרש"ש משמע שהוא מסביר שהרובד המשפטי קובע את הבעלויות, אבל לא יוצר איסורים משפטיים..
א. יש לדון מכמה פנים: הפקעת הלוואה אינה ממש גזל כי הלוואה היא כסף שקנוי ללווה. לכן התירו בגוי. מדובר בגוי שלא שומר שבע מצוות ולגביו אין חיובים משפטיים. או שהתירו זאת כסנקציה על התנהגות הגוים, אף שמעיקר הדין זה אסור.
ב. מכמה מקומות אצל ר"ש מוכח שכוונתו לשני המישורים. למשל, בהתחלת השער הוא מקשה מהיכי תיתי לציית לצו שאינו בתורה. ואם יש כאן רק הגדרה מאי ציות איכא בזה? בהמשך הוא כותב שגזל גוי אסור משפטית גם למ"ד גזל גוי מותר.
אני מבין שהרב בשיטתו השישית הנפלאה ב'הלכה ומוסר', הושפע מכיווני מחשבה דרש"ש.. אמת ויציב הדבר בישראל?
אולי הייתה גם כאן השפעה (ברור שהייתה בהקשרים שונים), אבל אני לא רואה קשר הכרחי. המבנה שיש ציווי חוץ הלכתי אכן נמצא שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer