בקשה לעזרה בענייני אמונה

שלום X.
הערה מקדמית. אם אתה כבר במצב פוסטמודרני אין טעם לדיון. אדם במצב כזה לא יכול לשמוע ולשקול טיעונים, כי כל מה שאומרים לו הוא מייד אומר שזו הזיה סובייקטיבית של הדובר ובעצם אין אמת וגם ההיפך נכון באותה מידה. ואפילו אם יש טיעון משכנע, זה שכנוע פסיכולוגי-סובייקטיבי. אז מה טעם לדון?
אם אתה בכל זאת רוצה לדון, אז אני מניח שאתה עוד לא במצב הזה, אלא רק שוקל אותו.
האמונה באלוקים מבחינתי לא יכולה להיות תוצאה של חיפוש משמעות. הרצון שתהיה משמעות הוא מאוויים ולא טיעון. זה שאני רוצה שתהיה משמעות לא אומר שאכן יש כזאת (כזכור, אני לא פוסטמודרני ולא פרגמטיסטי שמזהה מאוויים או תועלות עם האמת).
רק כעת כתבתי ארבע מחברות (ארוכות) שעוסקות בארבעת סוגי הראיות לקיומו של אלוקים (שלוש מהמיון הקאנטיאני ועוד אחת). שם אני מפרט את הדרך להגיע לאמונה. לדעתי מי שלא מאמין הוא פשוט לא רציונלי, כלומר אמונה באלוהים היא דבר מבוסס ביותר. ואני אומר את זה כסקפטיקן לא קטן. כמובן שמדובר באלוהים פילוסופי (או באלוהימים פילוסופיים, כי כל ראיה מניחה הגדרה שונה שלו). מכאן למחוייבות דתית יש עוד דרך לעבור, ועל כך כתבתי חוברת חמישית. עוד שני ספרים שאני כעת עוסק בהם אמורים להשלים את התמונה של האמונה מעודכנת לימינו (לזרוק כל מיני סיסמאות לא מבוססות ולא מחייבות שכולנו מחונכים עליהן).

לדון בכל זה במייל כמובן קשה מאד. אם תרצה להתחיל לקרוא את הטיעונים הפילוסופיים לאמונה באלוהים אוכל לשלוח לך את המחברות הנ"ל. הראשונה עוסקת בראיה האונטולוגית, ודומני שרוב האנשים לא ישתכנעו ממנה. אבל יש לה ערך בבירור המושג הוכחה והמושג אלוהים והמתודולוגיה של הדיון בכלל. הטיעונים בשלוש המחברות הבאות לדעתי הרבה יותר חזקים מבחינת כוח השכנוע שלהם.
המחברות מיועדות לצאת כספר כנראה, ולכן אבקש בינתיים לא להפיץ.
———————————————————————————————————————-
שואל:
הרב מה אתה אומר על האמירה הזו של הרב שרלו אולי כל החוברות נועדו לכישלון? אולי אין אנו בכלל יכולים להוכיח בצורה מוחלטת את מציאותו של אל?

"בקשת ביסוס האמונה על הוכחות היא אכן בלתי אפשרית.
אין השכל מסוגל להכיל דברים גדולים ממנו. בדיוק כפי שאינו מסוגל להכיל את המושג "אהבה" ולהוכיח את קיומה, או את המונח "מוסר" ולהוכיח את קיומו.
יש לשכל תפקיד חשוב. אך מוגבל. כמו לכל דבר אחר.
האמונה שלנו יונקת מהאינטימיות המיוחדת שיש לנו עם אבותינו, עם ההיסטוריה שלנו, עם מה שסופר לנו על הא-לוהים שלנו, ועם ההוכחות השכליות החלקיות (ההיסטוריה המיוחדת של עם ישראל; ההיסטוריה המיוחדת של ארץ ישראל; וכדו'), ועם צדדים נוספים רבים של האישיות.
מבחינה זו, האמונה דומה יותר לתהליך התאהבות מאשר לתהליך של הוכחה מתמטית"
———————————————————————————————————————-
הרב:
אמירה מאד רווחת, אך שגויה בעליל. נכון שיש מקום להתרשמות אישית מהמסורת (ראה חוברת חמישית) אבל זו בהחלט לא כל התמונה, ובוודאי לא בהכרח כל התמונה (אולי אדם יכול לבסס את אמונתו על התרשמויות כאלה, אבל הרב שרלו טוען שחייבים לבסס על זה כי אי אפשר אחרת). קרא את דבריי ותראה שזה לא נכון. זה שמדובר במשהו גדול מאיתנו זוהי סיסמא בעלמא. אם אני מאמין במשהו אז אני אמור להבין במה אני מאמין. וכשהבנתי טענה כלשהי איני רואה כל מניעה להוכיח אותה. ולאידך גיסא, אם איני מבין משהו איני יכול להאמין בו,
———————————————————————————————————————-
שואל:
אני יכול לצלם לעצמי את החוברות,זה יהיה בסדר מבחינתך?
———————————————————————————————————————-
הרב:
כן
———————————————————————————————————————-
שואל:
אתה רואה אותה כטענה לגיטימית אבל היא לא תופסת מקום בעולם האמוני שלך? אם כן או לא אז למה?
מה לגבי האל היהודי? אתה חושב שמי שלא מאמין בו ומאמין באל מוסלמי או נוצרי הוא גם לא רציונלי?
———————————————————————————————————————-
הרב:
יש לה משקל. ככלל, העולם שלי בנוי על מכלול של טענות. לא נכון לדון בכל טענה לחוד (ראה חוברת ה).
הרציונליות מחייבת אמונה בא-ל כלשהו.
———————————————————————————————————————-
שואל:
קודם כל ממש תודה על התשובה וגם על המהירות המפליאה.
לגבי חיפוש המשמעות- הבנתי את הטענה שלך. אבל האם אפשר להתעלם מזה שכל בני האדם מחפשים משמעות? ואדם ללא משמעות הוא אדם דיכאוני,.זו לא טענה פילוסופית אבל היא אומרת שאם זה ככה אצל כולם אז יש בזה משהו. יש אצלי רבנים בישיבה שכך הם אומרים וזה הבסיס לאמונה אני רואה שיש פער בינך לבינם כי הם היו אומרים, אני חושב, שזה מעל כל הדיון הפילוסופי הם פשוט לא יקבלו שזה מנוע כל כך חזק באדם והוא לא מעיד על אמת מסוימת.מה אתה אומר?
אני ממש אשמח לקבל את החוברות! (אני מקווה שאני אבין אותם… אמרו לי שהספרים שלך קשים)
אגב, גם מי שלא מאמין באל היהודי הוא לא רציונלי לשיטתך?
———————————————————————————————————————-
הרב:
הטענה שאם כולם מחפשים משמעות זו אינדיקציה לכך שיש משמעות היא טענה לגמרי לגיטימית, ונשמעת לי סבירה. כאן יש הנחה פילוסופית ולא פסיכולוגית כמו הניסוח הקודם (שאנחנו רוצים משמעות).
הנה החוברות. כמובן זה מה שכתבתי עד עכשיו. הניסוח לא סופי.
———————————————————————————————————————-
שואל:
כתוצאה מהספקות שלי, אני לא יודע אם להמשיך להתפלל או לשמור כרגע בכלל מצוות. למרות שהייתי מאוד מחובר אליהם מאוד ומתלהב מהם,
כל הזמן תעלה לי השאלה "יכול להיות שזה סתם ריגוש בעלמא? הרי גם הנוצרי והבודהיסטי ועוד הרבה טוענים להתלהבות ולהתמסרות מוחלטת"

אני גם רוצה להשאר אובייקטיבי בחקירה, יכול מאוד להיות שאני אחליט שהיהדות איננה נכונה, על אף הצער שיהיה לי בדבר.
אולי אני צריך להמשיך ולשמור "חסד נעורים" לזמנים שהייתה לי וודאות חוויתית וזה בסדר שיש לי ספקות מסוימות, תמיד היה לי(בפחות עוצמה).

אני ממש לא יודע, כרגע אני עושה קצת "סלט" אני עושה את המינימום(הוא לא כזה מוגדר כמובן) וחוזר ללמוד על הנושא.

מה דעתך?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אני פוגש הרבה אנשים במצב כזה, ולדעתי רבים מהם קצת מערבבים בין אמת לוודאות. העובדה שאין לך וודאות היא רק הגיונית וטבעית. אין וודאות בכלום. אבל זה שאין וודאות לא אומר שמה שאתה חושב הוא בעל מעמד דומה לכל מחשבה אחרת (=ספקנות פוסטמודרנית). עליך להחליט האם הדבר נראה לך סביר או לא, ולא להטריד את עצמך בשאלה אולי יש שד מתעתע. ערעורים כאלה יכולים לעלות גם ביחס למדע וסתם דברים שאתה רואה בעיניים. אך אתה חושב שזה נכון אז זה נכון, וזהו.
גם לי אין וודאות, לא בקיומו של אלוקים ולא במעמד הר סיני ולא בשום דבר אחר. ועדיין מה שאני חושב זה מה שאני חושב, ואם להערכתי זה נכון אז אני הולך על זה. אדם לא יכול להגיע ליותר מכך, ולכן סביר שהוא גם לא נדרש ליותר מכך. באשר להשוואה לדתות אחרות, ראה במחברת החמישית ששלחתי.
חשוב להבהיר שאני לא מציע כאן תרפיה פסיכולוגית או מרשם להרגעה. אני מדבר על האמת. הכלים שלנו להגיע לאמת הם אלה שיש לנו, ולכן מי שמאמין ביכולת להגיע לאמת במישור כלשהו (מדע, תיאולוגיה, מוסר או כל תחום אחר) – נותן בהם אמון ואין לו סיבה לפקפק בהם. הוא כמובן צריך להבין שאין וודאות, אבל כוונתי כאן פקפוק במובן שלא נותן להם מעמד כי הסיכוי שהכל אשלייה הוא כמו הסיכוי שהכל נכון.
במקרים אחרים הספיקות מתחילים מזה שמבינים שחלק ממה שחינכו אותנו עליו הוא מפוקפק (במקרה הטוב), ואז מתחילים לתהות על הכל. גם כאן אני מציע (מניסיון) לא להתרגש. לזרוק את מה שלא נראה נכון (בלי להסס, אבל אחרי בירור רציני), ולהשאיר את מה שכן נראה סביר. בניגוד למה שמוכרים לנו, המסורת שלנו זו לא עסקת חבילה. מותר וראוי לברור את מה שסביר מתוכה ולזרוק דברים אחרים. מה שסביר אינו בהכרח מה שאנחנו מבינים אותו, אלא מה שראוי לעשותו (ניתן מסיני, או על ידי נביא, או לגבי הוראות מעשיות – התקבל במוסד הלכתי מוסמך, להבדיל מעקרונות מחשבתיים ששם אתה אמור  להחליט בעצמך ואין שיקולי סמכות.
כל אלו אמירות כלליות. אתה מוזמן לדבר איתי אם תרצה ללבן אותן ביתר פירוט. קשה לעשות הכל במייל.
כל טוב ובהצלחה,
מיכי
———————————————————————————————————————-
שואל:
כן אני אשמח לדבר איתך, יש לך שיעורים שאפשר להגיע אליהם?
———————————————————————————————————————-
הרב:
יש לי שיעור קבוע בימי ה ברבע לתשע בערב בביכ"נ בפ"ת. אבל אם אתה רוצה לדבר קבע איתי פגישה באוניברסיטה (בר אילן).
———————————————————————————————————————-
שואל:
אני אגיע לשיעור. יש השבוע? באיזה בית כנסת זה?
כן, אני גם רוצה לקובע פגישה, באיזה זמנים אתה יכול?
———————————————————————————————————————-
הרב:
השיעור בימי ה ברבע לתשע בביכ"נ משכן ישראל ברח' גליצנשטיין 7 פ"ת. אם אתה מתכונן להגיע קבוע יש לתאם תשלום עם יצחק
כמובן שחד פעמית אין בעיה. וכמובן שזה גם לא קשור לשיחה איתי, שאותה יש לתאם בנפרד. אני מעדיף באוניברסיטה. אפשר בימי ד בשעות 10-12, או בימי ג בשלוש. או בימי ב או בלילות בביתי בלוד. 052-3320543
———————————————————————————————————————-
שואל:

הנושאים של השיעורים מדברים על סוג הדברים שמטרידים אותי?

לגבי הפגישה, מתי אתה חושב שאפקטיבי יותר שנפגש אחרי שאני אקרא את החוברות ואז אני לא אגיע בור לגמרי. מצד שני אני לא מצליח להבין את ההוכחה האונטולוגית אז אולי כדי שאני אשמע ממך בעל פה?
ואם יש לך זמן ואני מצטער אם אני מטריד;
זה דומה להוכחה שאתה מציג? זה פשוט נראה שהוא ממציא את כל הפרמטרים  :

שלב א: הגדרות.

אלוקים = היש השלם בהחלט (כלומר, המושלם לחלוטין).
הבהרה: ניתן להגדיר את אלוקים בהגדרות שונות, אבל מותר לי לבחור כל הגדרה שארצה, שכן מה שבחרתי להגדיר הוא מה שבחרתי להוכיח את קיומו. אתה תבחר להגדיר את אלוקים אחרת – לבריאות, תוכיח את קיומו של משהו אחר.

שלם בהחלט = שיש בו את כל השלמויות (כל התכונות החיוביות) ואין בו אף חסרון (תכונה שלילית).
הבהרה: כאשר אנו מדברים על תכונות חיוביות ושלילות אין כוונתנו לקנה המידה המוסרי או החברתי, שהרי ע"ז ניתן לחלוק וכו', אלא מבחננו הוא: מי שיש לו משהו, הרי שיש לו "תכונה חיובית", ומי שחסר לו אותו משהו – הרי זה בעל "תכונה שלילית".

ההוכחה:
מבין התכונות החיוביות, ציין איזוהי החיובית ואיזוהי השלילית:

חכם – טפש.
בעל כח – חסר כח.
טוב – רע.

ברור שהחכם הוא בעל חכמה והטפש נעדר אותה, לכן החכם הוא בעל התכונה החיובית. והוא הדין בבאים אח"כ.

והנה עוד צמד:

קיים – לא-קיים.

ברור שה'קיים' הוא התכונה החיובית, כנ"ל.

מכאן שעל פי ההגדרה הנ"ל אלוקים הוא בהכרח חכם, בהכרח בעל כח, בהכרח טוב – ובהכרח קיים.

מש"ל.
———————————————————————————————————————-
הרב:

הנושאים של השיעורים לא בהכרח מדברים על סוג הדברים שמטרידים אותך. אני עוסק בנושאים שונים. השיעור מתנהל כבר 11 שנה. השנה דיברתי על הגדרות, על ימין ושמאל וציבור ויחיד, וכו'.

עדיף להיפגש אחרי שתקרא. כפי שכתבתי הראיה האונטולוגית לא משכנעת את רוב האנשים, והוספתי אותה בעיקר מסיבות מתודולוגיות. אבל ערעורים שונים עליה נדונים במחברת. אם זה מעניין אותך, נסה שם ואז נדבר.

בכל אופן, לא הבנתי את טענתך כנגד הראיה. כתבת כמה טיעונים לוגיים ולא אמרת מה אתה רוצה להסיק מהם. האם התכוונת לומר שאפשר כך להוכיח כל דבר שרוצים? זהו ערעור דומה לזה של האי הקיים: ההנחה שאינו קיים מביאה לסתירה ולכן בהכרח הוא קיים. זה מטופל במחברת.

אעיר שגם ההבהרה שלך בעייתית לדעתי. למה אתה מגדיר חכמה כיישות וטיפשות כהעדר? נגדיר טיפשות כיישות וחכמה כהעדר.
———————————————————————————————————————-
שואל:
רציתי לשאול לגבי הטיעון הקוסמולוגי
אתה מעלה את הערעור הזה אבל לא הבנתי את התשובה
איך אפשר לומר שיש יישות עליונה אינסופית הרי זו רגרסיה אינסופית
אתה עונה שם שהאל הוא אינסוף פוטנציאלי אך אם הוא פוטנציאלי אז איך הוא קיים?
———————————————————————————————————————-
הרב:
הוא קיים קונקרטית, אבל אינסופיותו היא פוטנציאלית. כלומר מה שאנחנו יכולים לומר עליו הוא רק שהוא גדול מכל מה שאנחנו מכירים. זו המשמעות של האמירה שהוא אינסופי.
———————————————————————————————————————-
שואל:
אני לא מבין, אם אתה אומר שהוא אינסופי פוטנציאלי אז איך הפכת אותו קיים קונקרטית?
———————————————————————————————————————-
הרב:
קיומו הוא קיום רגיל. כעת אני דן בתכונותיו/מאפייניו. לגבי אלו, מקובל לומר שהוא אינסופי. השאלה היא מה משמעות המונח הזה, קונקרטי או פוטנציאלי? כאן אמרתי שהאינסופיות שלו היא פוטנציאלית. כשאני אומר על מישהו שיש לו תכונה שמתוארת בשפה פוטנציאלית אין כאן כל נגיעה לשאלת עצמם קיומו. זו שאלה לגבי השפה בה משתמשים כדי לתאר אותו.
כדוגמה, הרמב"ם שאומר שתיאוריו נעשים רק בצורה שלילית (תארי השלילה), האם פירוש הדבר שהוא לא קיים אלא על דרך השלילה? הוא קיים, והשפה בה הרמב"ם משתמש כדי לתאר אותו היא שפה שוללנית.
———————————————————————————————————————-
שואל:
טוב נראה לי שהבנתי פחות או יותר.
עוד שאלה שעלתה לי.
לגבי אלוהי הפערים – בטענה הקוסמולוגית ואולי גם בטענה הפיזיקו תאולוגית מבססים את הטענה על בסיס כך  שמה שהיה לפני הנקודה הסינגולרית זה אלוקים (או מה שגרם לחוקים או שגרם לה להתרחב) אך  יום יבוא וייפתרו גם את השאלה הזאת מה קדם לנקודה הסינגולרית.
נכון שאנחנו לא יכולים להעלות זאת על דעתנו וכרגע זה נראה לנו כמו שאלה ששייכת לפילוסופיה ולא למדע אך בעתיד ייפתרו הבעיות על ידי המדע
———————————————————————————————————————-
הרב:
הסברתי את זה גם במחברת וגם בספר אלוהים משחק בקוביות.
לפחות במונחים שמוכרים לנו כיום לעולם לא יוכלו לפתור את זה כי כשימצאו מה יצר את המפץ אשאל מי יצר את זה שיצר את המפץ. בסוף מגיעים למשהו מסוים שהיה קיים תמיד וזה אלוהים.
כמובן שניתן לומר שאולי יגלו משהו עם לוגיקה לגמרי אחרת (אני לא מצליח אפילו לדמיין מה זה יכול להיות, ואני חושב שאף אחד כיום לא יכול לדמיין זאת), אבל זה נשמע לי מגוחך לבנות על זה משהו. זה כמו שמישהו יביא לי טיעון טוב לטובת טענה X, ואני אדחה את זה בטענה שאמנם זה מאד משכנע אבל אולי אי פעם מישהו ימצא איזושהי פירכא על כך (אף שכיום אין דרך לראות אפילו כיוון שיוכל לעשות זאת). כך תוכל לזרוק גם את כל חוקי המדע או כל מסקנה אחרת שלך לפח, שהרי אולי ההיסקים שהובילו אליהם ואפילו המתודה המדעית שבבסיסם יופרכו בעתיד? זה לא רציני. זה בעצם אומר שאי אפשר להשתמש בהיגיון שלנו בשום תחום והקשר כי אולי ימצאו פעם שהוא לא נכון.
———————————————————————————————————————-
שואל:
יש ההבדל בין ההוכחה לאלוקים לבין חוקי טבע כמו כוח המשיכה. בגלל שאת חוקי הטבע אפשר להעמיד למבחן אמפירי ולנסות להפריך אותם.
מצטער שלוקח לי הרבה זמן לענות אני פשוט מחפש דברים כנגד מה שאתה טוען.
שוב תודה על התשובות:)
———————————————————————————————————————-
הרב:
ברור שהטענה שיש אלוקים אינה מדעית. כתבתי זאת בעצמי במחברת. ולכן?
אזכיר את הקונטקסט: יש טיעון פילוסופי טוב לטובת קיומו, ואתה אמרת שאולי פעם המדע יסביר זאת. עניתי על כך שזה מגוחך לדחות טיעון בטוב בטענה כזאת, ולא הבנתי מה לא מוסכם בזה.
אגב, גם לגבי חוקי הטבע לא ממש ברור שניתן להעמיד אותם למבחן הפרכה. תמיד יש אפשרות לטיעוני אד הוק, ותמיד יש אפשרות לתיאוריה חלופית שגם היא מסבירה את כל העובדות. כידוע, אם משהו לא הופרך זו לא הוכחה לאמיתותו. גם קיומו של אלוקים לא הופרך.
———————————————————————————————————————-
שואל:
הרב ההצעה לשיחה איתך עדיין תקפה? נוכל לקבוע פגישה?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אפשר. תאם איתי בטלפון: 052-3320543
———————————————————————————————————————-
שואל:

שלום הרב.

שוב תודה על המגש שלנו אתמול.
רציתי לשאול אם אתה מכיר פילוסוף אתאיסט רציני, שיהיה מוכן לדבר איתי במייל או בפגישה, כמו שאתה עושה?
———————————————————————————————————————-
הרב:
לא. אולי דרך האתרים?
———————————————————————————————————————-
שואל:
אני אנסה. יש אתר מסוים שאתה יודע עליו או פשוט לחפש?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אני יודע שיש אתר בשם "חופש". לא מאד מרשים להבנתי אם כי לא התעמקתי שם.
———————————————————————————————————————-
שואל:

שלום הרב.

לגבי הטענה שאי אפשר לגזור מוסר תקף מעובדות ללא אל.
ראיתי שישעיהו ליבוביץ' כתב שגם עם אל אין כאן תשובה למוסר תקף וגם זה "הכרעה"
רציתי לשאול מה דעתך?
ואם הבנתי נכון הסיבה שהוא אומר את זה, זה בגלל שגם על אלוהים נוכל לשאול "ומי אמר שהאל צודק" ?
———————————————————————————————————————-
הרב:
ברור שאין אפשרות להוכיח מחוייבות מוסרית. טענתי היא שרק אמונה מאפשרת מחוייבות זאת (אבל לא מכריחה).
זה גם לא קשור לשאלה האם הוא צודק אלא האם ציוויו מחייב. זו משמעותה של "הכרעה" לדעתי (אקסיומה שלא ניתן להעמידה על עקרונות שקודמים לה, אבל לא החלטה שרירותית). לייבוביץ היה מבולבל בסוגיא זו, בגלל המגבלות שהטיל עליו הפוזיטיביזם שלו (פוזיטיביסטים לא מסוגלים להכיר בכך שיש עקרונות שהם נכונים בלי הוכחה, ולכן מערבבים בין לא מוכח לבין שרירותי).
———————————————————————————————————-
שואל:
לא כל כך הבנתי, אפשר דוגמא איך מוסר עם אל מחייב ואיך צו בלי אל לא מחייב?
———————————————————————————————————-
הרב:
ראה במחברת הרביעית בחלק  שלישי.
———————————————————————————————————-
שואל:
שלום הרב, בכל פעם כשאני מדבר איתך על המוסר אני משתכנע שזו יכולה להיות ראייה,
אז אני מדבר עם איזה בחור נחמד, אתאיסט, שהסכים לעזור לי והוא משכנע אותי, שאין להביא ראיה מהמוסר.
אני חוזר ומדבר איתך וחוזר חלילה.
אני לא יודע אם זו בקשה נורמלית ולא מוגזמת, אני יודע שאתה מאוד עסוק אבל הנושא מאוד בוער בי.
רציתי לשאול, אם יהיה לך זמן להפגש איתי ואיתו, אתם תדברו בניכם ואני אשב ואחליט איזה צד אני לוקח, או שנעשה ביחד שיחת ועידה בפלאפון,
מה שיותר נוח לך.
הבחור ההוא הסכים, (אחרי שקצת הצקתי לו :)) והוא מעריך אותך מאוד.
מאוד אשמח אם התשובה תהיה חיובית אבל אבין אם התשובה  תהיה שלילית.
חוץ מזה תודה רבה על התשובות והפגישה עד כה זה לא מובן לי מאליו.
———————————————————————————————————-
הרב:
אפשר שתבואו לביתי בלוד. תאם איתי מועד כאן או בטלפון. אני כעת בחופש עם לו'ז גמיש
———————————————————————————————————-
שואל:

שלום הרב.

שוב תודה על שנפגשת איתי ועם שי בבית שלך.
אני מדבר עם דר' למדעי המוח, הצגתי לו את הבעיה הפסיכו פיסית ושממנה מסתבר שיש נשמה. הוא ענה לי שאמנם אין כרגע למדע תשובה איך יש את אותו "מנטלי" אבל זה רק בפיזיקה שאנחנו מכירים היום. אמרתי לו שזה נראה לי לא בסדר להפריך טיעון בטענה נגדית ש"אולי עוד ימצאו תשובה אחרת". והוא ענה שאם הייתי מבין יותר בפיזיקה הייתי יודע שהפיזיקה משתנה, כמו בפיזיקה של לפני איינשטיין היו חוקים אחרים מהפיזיקה אחריו. זה לא אותה פיזיקה ולכן יכולים להיות וקרוב לודאי שיהיו עוד הרבה שינויים.
חוץ מזה הוא טען "זה עובדה(שה"מנטלי קיים") שאנחנו העדים שלה אבל אין לנו דרך חיצונית שהיא לא אנחנו לאשש אותה"
מה דעתך?
———————————————————————————————————-
הרב:
תמיד אפשר לטעון שהפיזיקה עוד תשתנה וימצאו הסברים לכל. אבל לטעון מכוח זה שיש רק חומר נראה לי בעייתי. מה עוד שבפיסיקה של היום הבעיה לא היעדר ידע אלא אין אפילו שפה שיכולה לתאר את ההגחה של המנטלי מתוך המוח החומרי. הפיזיקה אמנם משתנה אבל מכוח זה אני יכול גם לטעון שיש פיות וזה שהפיסיקה כיום לא יודעת להסביר את זה זה רק בגלל שהיא עוד לא השתנתה מספיק. זה בסיס חלש למדיי לטיעונים.

לא הבנתי מה פירוש שאין לנו דרך חיצונית לאשש את המנטלי. האם יש לך דרך חיצונית לאשש שיש כסא לידך? אתה יודע זאת מפני שיש לך בהכרה תמונה של הכסא. וכל אישוש גם הוא מבוסס על משהו אחר שיהיה בהכרה שלך. בפרולוג לספר הסברתי (כמו בשיחתנו) שהקוגיטו של דקרט הראה שהאמון שלנו במנטלי קודם לאמון שלנו בחומרי, שהרי הידיעה שלנו שיש חומר מבוססת על כך שההכרה שלנו מכירה בכך.
———————————————————————————————————-
שואל:

תודה רבה על התשובה.

שתי שאלות:
1.האם המסקנה שיש לנו נשמה מקרבת אותנו להכרה שיש אלוהים חוץ מהעובדה שאנחנו מבינים כעת שלא הכל מטריאליסטי בעולם? לדוגמא אולי אפשר להגיד שהנשמה אמורה להגיע אלינו מאיפה שהוא, או משהו אחר שחשבת עליו?

2.במחברת שלך "מדאיזם לתאיזם" אתה כותב שבמידה וקיבלנו שהאל הוא נותן התוקף של המוסר אז אפשר לגזור מזה שהמוסר לא מספיק, כי אם הקב"ה ברא את העולם למטרה מסוימת היא לא יכולה להיות מוסרית,
"אם מטרת הבריאה הייתה התיקון המוסרי אז מה הטעם בה?!עדיף היה לא לברוא אותנו כלל, ואז לא היה צורך בתיקון"…"שכן המטרה האמתית של בני האדם הנבראים צריכה להמצא מחוץ להם"
גם לגבי המצוות אפשר לומר,איזה צורך יש לאלוהים שנעשה את זה? ואם תגיד שזה כדי לגרום לנו טוב, אז גם אפשר לומר שאם לא היה בורא אותנו אז לא היה לנו צורך בטוב.

גם מתוך היהדות אני מכיר דברים אחרים שהמטרה היא לדבקה בו וכיצד היא הדרך לדבוק אחריי השכינה?! ללכת אחר מידותיו מה הוא רחום אף אתה רחום…
"הגיד לך אדם, מה-טוב; ומה-יהוה דורש ממך, כי אם-עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת, עם-אלוהיך"
והרמב"ם בסוף מורה נבוכים וכו" ואני בטוח שאתה מכיר יותר דוגמאות ממני
———————————————————————————————————-
הרב:
1. אכן. שני הטיעונים נכונים.
2. ההבדל הוא שבמוסר המטרה היא לתקן אותו עצמנו. אבל אנחנו אלו שנבראו. המצוות לא מתקנות אותנו (להנחתי), ולכן אפשר שיש להן מטרה שמחוץ לעולם שנברא. הן מועילות לקב"ה עצמו (בבחינת "תנו עוז לאלוהים" או "סוד העבודה צורך גבוה").
3. יש מצווה לדבקה בו, אבל זה לא אומר שזה ייעודנו ולזה נבראנו. בנוסף, גם אם ייעודנו הוא לדבקה בו, עדיין זו המטרה שאנחנו צריכים להציב בפני עצמנו. אבך הדבקות הזאת יכולה להשיג מטרות אחרות שלשמה נוצר כל התהליך הזה (אנחנו עצמנו והצבת הייעוד בפנינו להידבק בקב"ה).
———————————————————————————————————-
שואל:
איך אפשר להגיד שהמצוות מועילות לקב"ה?
———————————————————————————————————-
הרב:
בזהירות.
וברצינות, זה מה שמכונה "סוד העבודה צורך גבוה". אם זה לא מועיל לו למה הוא עשה את זה? האר"י פותח את עץ חיים שהקב"ה רצה לגלות ולהוציא לפועל את שמותיו. גם זה סוג של תועלת עבורו.

ראה בדיון על השלימות וההשתלמות בסוף מאמרי כאן:
https://mikyab.net/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9d/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/%d7%97%d7%99%d7%a6%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%96%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa1/יוצא שהיכולת של הקב"ה להשתלם תלויה בנו ולכן הוא צריך אותנו.

———————————————————————————————————-
שואל:
כמה שאלות:
1.בנוגע להשתלמות האל זה נשמע לי כמו המשפט "מטבע הטוב להיטיב" אך השאלה שנשאלת על זה וגם על התיאוריה שלך היא למה כך הדברים?

למה כך הטבע? ולמה המושלם צריך להשתלם? אם נגיד שפשוט זה לוגי אז האם אלוקים היה מוכרח לברוא את העולם?

2.עוד שאלה שעלתה לי במהלך המחשבה על מה שכתבת היא:

מה קרה "פתאום" שאלוקים החליט לברוא את העולם?למה זה לא קרה לפני?

3.רציתי לשאול גם לגבי השיחה שהייתה לנו בבית שלך:

מה הסיבה שאסור למשל לרצוח ברמה המוסרית ? האם זה אקסיומה? בגלל שאלוקים ציווה? או מסיבות רציונליות כמו "למצוא חוק שהיית רוצה שיהפך להיות לחוק כללי?
———————————————————————————————————-
הרב:

1. אין ולא יכולה להיות תשובה לשאלת "למה?" לגבי ערכים. ערך הוא ערך ככה. כל שרשרת הנמקה מתחילה בנקודה שאמורה להיות מובנת מתוך עצמה, אחרת השרשרת היא אינסופית ואין כאן הנמקה. נקודת הבסיס בתחום האתיקה היא ערכים. מהם מתחילה שרשרת ההנמקה, ולכן אין משמעות לשאלה למה ערך מחייב. מי שלא מבין את זה לוקה בסוג של עיוורון, וזה כמו שאי אפשר להסביר לעיוור מה זה לראות. הטענה שאחת השלמויות היא ההשתלמות נראית לי מובנת. אם לך לא, אז לא. ומכאן שאם הקב"ה מושלם הוא לא יכול להשתלם, אבל אז הוא לא מושלם (כי ההשתלמות היא אחת השלמויות). האפשרות היחידה היא לומר שהוא משתלם דרכנו. ואכן נראה שאלוקים היה מוכרח (מתוך טבעו לא מחמת אילוץ חיצוני) לברוא את העולם. כמו שהוא כפוי לחוקי הלוגיקה, שזו לא כפיפות כמו לחוקי הטבע.
זה כמו לשאול למה הוא מוכרח להיות מושלם? האם הוא יכול להפוך ללא מושלם. התשובה היא שלילית. טבעו מכריח אותו להיות מושלם ולא להשתנות בעניין זה.

2. הוא היה  מוכרח וזה לא קרה פתאום. השאלה למה זה קרה ברגע מסויים של הזמן לא בהכרח מוגדרת. הרי הזמן עצמו נוצר עם המפץ הגדול, ולא היה זמן לפני כן. לכן זה לא יכול היה לקרות "לפני" כי לא היה לפני.
3.ראה 1. ערך מחייב מתוך עצמו. אין סיבה קודמת שמבססת אותו. תמיד תוכל להטיל ספק במושכלות היסוד, אבל אז בהגדרה אין תשובה. זו ספקנות. מבחינה דתית ערכים מחייבים גם מתוך עצמם וגם בגלל שאלוקים ציווה. אמנם במחברת הרביעית שלי (ודומני שגם בשיחה שלנו) הסברתי שבלי אלוקים אין מוסר.

———————————————————————————————————-
שואל:

לא הבנתי מה נחשב ערך? למשל לא לרצוח זה ערך? ואם אדם מדאעש יגיד לי שלו יש ערך שכן לרצוח והוא אפילו יאמר לי שהאל שלו אמר לו לעשות את זה ובכך ייתן תוקף למחויבותו. פשוט נאמר לו שהוא משוגע? ואם נרד לרזולציות יותר נמוכות כמו המתת חסד גם שם נגיד לצד השני שהוא משוגע? איך קובעים מה הוא ערך?

האם גם המשפט ש"אחת השלמויות היא ההשתלמות" זה  נחשב ערך?
2.לא בטוח שאני מבין את המילים "לא היה זמן" אבל פעם שאלתי אותך האם הטיעון ש"לפני מפץ הגדול לא היה זמן" מפיל את הראיה מהקוסמולוגיה וענית לי שלדעתך אפשר עדיין לשאול את השאלה מה היה לפני. זה לא אותו מקרה?
3. הבנתי את הטיעון של "אם אין אלוקים אין מוסר" אני מנסה להבין איך אנחנו יכולים לדעת מה המוסר שאותו ציווה אלוקים?

———————————————————————————————————-
הרב:

השאלה שלך אינה איך קובעים מהו ערך אלא איך משכנעים לגביו או איך מתווכחים. זו שאלה אחרת לגמרי. איך קובעים אקסיומות בגיאומטריה? פשוט מסתכלים חושבים ומגיעים למסקנה אינטואיטיבית. את הערכים קובעים על ידי אינטואיציה מוסרית (תשובה ל-3). כשיש עליהם ויכוח – מתווכחים. בספרי אמת ולא יציב הסברתי שהויכוח על ערכים נערך במסגרת של רטוריקה (שזה משהו שונה מדמגוגיה, בניגוד למוציאי לשון הרע על הרטוריקה) ולא של לוגיקה.

ההשתלמות היא ערך.לגבי הזמן שלפני המפץ זה בויכוח כיום, והוא תלוי בשאלה האם היה משהו לפני היקום שלנו (יקומים אחרים). אבל לפני שהקב"ה ברא את היקום/ים לא היה כלום, ואז ודאי לא היה זמן.