שאלות על וודאות

1. אני בהחלט לא ניהיליסט. ויתרתי על הוודאות, אבל לא על האמת. מה שאתה טוען כאן הוא טיעון ה"קוגיטו" של דקרט (אני חושב משמע אני קיים), וכבר נשברו על כך קולמוסים, ואכ"מ. לצורך הדיון כאן אני מוכן לקבל את הוודאות של זה, גם אם פילוסופית ולוגית יש מקום לערעורים. זה ייחודה של הטענה הזאת, לפחות לשיטת דקרט, שהיא באמת הכרחית מתוך עצמה (ולא זוקקת תצפיות).
2. וודאות ביחס לעובדות היא הפשטה אינטלקטואלית. אני מדבר על רמות שונות של סבירות, ומתוך כך אני יכול להגדיר סבירות של 100%, וזה מה שנקרא וודאות. בפועל אי אפשר להשיג את זה לגבי עובדות (אולי למעט עצם הקיום, וכנ"ל). וודאות כן קיימת לגבי טאוטולוגיות לוגיות (שני דברים שווים לדבר שלישי שווים ביניהם. אם כל X הוא Y ו-a הוא X, אז a הוא Y. וכו'). אבל טואטולוגיות לוגיות לא אומרות מאומה על העולם (לא טוענות מאומה, אלא עוסקות בקשרים בין טענות בלבד).
3. אני בהחלט רוצה לחשוב כך. יתר על כן, מה שכתבת בסעיף זה הוא בדיוק מה שאני טוען: למרות שהוכחות מבוססות על הנחות ולכן וודאות לוגית לא קיימת ביחס לעובדות, יש לנו את האינטואיציה שבאמצעותה אנחנו מאמצים את ההנחות שלנו, וזה המכשיר שלנו לאמת. אבל התוצרים של האינטואיציה אינם וודאיים, אלא רק אמיתיים. הרי זה גופא מה שאני אומר כל הזמן. האינטואיציה אכן נותנת לנו את האמת, אבל לא בוודאות. לכן גם ההכרה שלנו היא כלי להגיע לאמת, אבל לא לוודאות. שים לב שאתה שוב ושוב מערבב בין אמת לוודאות.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
בספרך ״אלוקים משחק בקוביות״ אתה מעלה כי אפשר להוכיח את מציאותו של אלוקים בעולם ולכאורה גם כאשר אתה מוכיח בראיות רציונליות עדין זה נשאר מסופק ,וגם כותב הכוזרי במאמר חמישי שכל ההוכחות של הפילוסופיה הן מסופקות ולא ודאיות ועל כן יש לומר שההוכחה בודאית היא ההוכחה הסובייקטיבית שנפגשנו עם האלוה
——————————————————————————————
הרב:
לא הבנתי מה השאלה. ציטטת את הכוזרי. אכן שום טיעון אינו וודאי, שהרי הוא מבוסס על הנחות יסוד. גם המפגש לא נותן לך וודאות. אמונה אינה וודאית.
——————————————————————————————
שואל:
בספרך אתה אומר שהאמונה אינה וודאית ואין הדבר מובן משום שדבר שאני חווה באופן סובייקטיבי אף אחד לא יכול להגיד לי שאני לא חווה זה כמו שאני יאמר שהשמש מחממת אותי ואם זה לא וודאית איך הרב יכול לקיים את המצוות מתוך ספק ועוד לשמוח בהם
——————————————————————————————
הרב:
גם מי שרואה פטה מורגנה אף אחד לא יכול לומר לו שהוא לא רואה. אבל אפשר לומר לו שמה שהוא רואה לא קיים במציאות. כך גם לגבי האמונה. אני לא מתווכח על התחושה הסובייקטיבית. השאלה האם היא משקפת משהו במציאות. אמונה היא טענה על המציאות. דיון מרתק על ההבחנה הזאת נמצא בספרו של ק"ס לואיס (כן, בעל המחבר סדרת נרניה), ביטול האדם (הוצאת שלם), וכן בספרי אמת ולא יציב.
אני יכול לקיים מצוות מתוך ספק כי אני יודע שכבן אדם הכל נדון להיות מסופק. אין וודאות בשום דבר. מבחינתי מה שסביר הוא מספיק כדי לנהוג על פיו בכל התחומים, ולכן גם באמונה ובהלכה.