שינה בסוכה וחיובים סובייקטיביים
שלום הרב,מעניין אותי לדעת אם מצוות מסויימות יכולות להיות מוגדרות בצורה סובייקטיבית,כמו למשל ושמחת בחגך או כיבוד הורים ועוד. השאלה עלתה לי בעקבות הדילמה אם ישלי חיוב לישון בסוכה שכן זה פוגע לי בשמחת החג ואולי אף אסור לי לישון שכן שמחת החג היא חיוב מדאורייתא לעומת שינה שהיא דרבנן…לגבי כיבוד הורים גם אסור להקיז לאביך דם למרות שיש בזה במצבים מסויימים תועלת בשבילו ודעתו נוחה מזה….עוד נקודה שהעלו כנגד ההבנה שלי היא שאדם קרוב לעצמו ולכן הוא לא יכול לקבוע בצורה לא משוחדת מה לעשות במצבים מסויימים ולכן הפוסקים חייבים להשאיר בידינו כמה שפחות מרחב שאנחנו פוסקים לעצמנו…אשמח אם הרב יוכל לענות.
ראשית, שינה בסוכה היא דאורייתא ולא דרבנן.
שנית, ברוב המקרים ההלכה נקבעת לכולם על פי האדם הסביר. זהו הכלל "בטלה דעתו אצל כל אדם". לגבי צער בסוכה, אם הכוונה היא לצער שנגרם מעצם השינה בסוכה לא נראה לי להתיר לישון בבית בגלל זה. רק אם יש לך צער מיוחד (אתה איסטניס, או חולה) ולא רק בגלל עצם אי הנוחיות של השינה בסוכה. מה שצריך לעשות הוא לדאוג לכך שהסוכה תהיה נוחה ונעימה לשימוש ולא יהיה לך צער (מאוורר מזגן נייד מיטה נוחה תאורה וכו').
אמנם ההיתר לאיסטניס הוא לכאורה חריגה מהכלל הזה, אבל דומני שמדברים על סוג של אנשים ולא על אדם מסויים. אם אתה אחד שמצטער באופן מיוחד משינה בסוכה (יותר מכל אדם רגיל שגם לו לא נעים לישון שם), אז אולי אתה נכנס לגדר איסטניס.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer