ערכים ומשמעות.

שו"תקטגוריה: אמונהערכים ומשמעות.
דוק שאל לפני 5 שנים
בחיפוש אחר שאלות שמציקות לי, נתקלתי באתר שלך ונזכרתי שסביר שיש לחושב כמוך תשובות לשאלותי.
ככלל, האם יש שאלות שאסור לשאול?
לדוגמא, אני מאמין באמונה שלימה (מילדות) ב13 העיקרים של הרמב"ם (ואני מקווה, שבשעת נסיון, אפילו אמסור את חיי על-כך).  אבל שכלית, ממש חסר לי הידע, מעבר להגיון הפשוט שמישהו ברא את העולם (החידוש).  מהי ההוכחה לכך שהוא (הבורא) עדיין קיים? שהוא אינו מוגבל? ושלא שייך בו שום חיסרון? מי אומר, שאנו אמורים לדעת משום מה הוא ברא את העולם בכלל? הרי התפישה שלנו ממש מוגבלת ביחס אליו (כפי שניכר מחכמתו הכבירה)?
אני גם לא מצליח להבין איך יתכן שמישהו נוכח לראות/לדעת בוודאות (מעמד הר סיני) שהוא קיים, שהוא יחיד, אין סופי וכו'?
האם אכן צריך לדעת את כל זה, כדי שתהיה משמעות לחיי?
עוד עניין שמציק לי, אני טיפוס ספקן מאוד וכמעט תמיד יוצא עם הרגשה שאולי זה נכון ומסתבר – אבל בטח יש מי שיכול להסביר ולהוכיח אחרת ואפילו להיפך. איך אפשר לדעת, מתי אני יכול לסמוך על הרגשתי ומתי זהו היצר שמנסה לבלבל אותי? (במיוחד שלא ידועים לי כללי הפילוסופיה/לוגיקה/היגיון ומה שביניהם).

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

שלום ד'.
 
ברור שאין שאלות שאסור לשאול. איסור על שאילת שאלות הוא אבסורד. אולי גם לעובד האלילים אסור לשאול שאלות, וכ לאחד יישאר בתפיסות שלתוכן הוא נולד? אדם צריך לגבש את עמדתו ואי אפשר לעשות זאת בלי לשאול. לכל היותר ניתן לאסור על מישהו לעיין בנושאים כלשהם סתם לצורך העניין, אבל אם הוא זקוק לזה לצורך בירור עמדתו שלו ודאי שאין שום אפשרות לאסור זאת עליו. מזווית אחרת: כל עוד לא ביררתי את עמדתי איני יודע שיש אלוקים ושאני מחויב לציווייו, אז גם לאיסור לבדוק את אמונתי לא אקשיב.
אני לא בטוח שאני מקבל את שלוש עשרה העיקרים של הרמב"ם. כדאי לדעת שלפחות חלק מהם שנויים במחלוקת (ובוודאי מעמדם כעיקרים), ואין שום סמכות לאף אחד לגבי עובדות (מכמה סיבות). הרמב"ם גם מכניס חלקים מהפילוסופיה והפיזיקה האריסטוטלית לתוך הל' יסודי התורה, למרות שברור שמדובר באוסף הבלים שאריסטו המציא ממוחו הקודח. זו לא האשמה. הרמב"ם עשה את מה שהוא  מבין, אאל שכך בדיוק גם כל אחד  מאיתנו אמור לעשות את מה שהוא עצמו מבין.
לגבי תכונותיו של הבורא, אף אחד לא יכול לדעת כלום, למעט מה שנמסר לנו במסורת (ולא ברור מה בעניינים אלו באמת נמסר ומה התחדש לאורך הדורות). זה שהוא לא מוגבל/אינסופי ושאין בו חיסרון איני בטוח שיש לזה מקור. זו אמונה מקובלת ותו לא ("הייפלא מה' דבר" יכול להתפרש בצורות שונות). לגבי זה שהוא עדיין קיים – זה כתוב. האם הוא יחיד, זו שאלה של הגדרה (מה נקרא יחיד. לדוגמה, גוף האדם מורכב מהמון תאים, אז אדם הוא משהו יחיד או לא).
ככלל, אין ולא יכולה להיות וודאות בשום דבר. אדם נדון לחיות באי וודאות, וכך גם לגבי האמונה. אין בכך  שום פסול, ומי שאומר שאין לו שום ספק במשהו הוא או שקרן או טיפש (או נביא). בוודאי שאין צורך בוודאות כדי שתהיה משמעות לחיים. יש משמעות לחיים מעצם העובדה שהבורא נתן לנו תורה ובכך חיינו קיבלו משמעות. אין לי וודאות בזה, אבל זה מה שאני חושב וזה סביר מאד בעיניי ומבחינתי די בכך.
השאלה כיצד להתייחס לבעלי דעות אחרות, היא שאלה לא פשוטה. אבל צריך לדעת שני דברים: 1. לעולם אין וודאות בכלום. אבל זה לא אומר שאני לא מגבש עמדות משלי לגבי דברים. זה מה שיש לי ועם זה אני פועל. אני גם לא יכול להיות מומחה לכל התחומים וללמוד הכל, ולכן אין מנוס מקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. הקב"ה לא בא בטרוניה עם בריותיו, ואם אדם עשה את המיטב שבידו אף אחד לא יכול להאשים אותו גם אם הוא טעה. 2. אם יש לי עמדה משלי, עצם קיומן של עמדות אחרות לא אמור לגרום לי לשנות אותה (אלא לכל היותר לבדוק אותה שוב). בדיוק לנקודה הזאת אאני עומד להתייחס בפוסט הבא שלי באתר.
ככלל, אם תחפש באתר אני חושב שתמצא התייחסות לרבות מהשאלות שהעלית כאן. אני רק מזהיר שזו לא בהכרח התייחסות קונוונציונלית שתהיה מקובלת במחוזות המוכרים לך. 🙂

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

כאן ד' השיב שוב:

לגבי שאלות שאסור לשאול, התשובה הגיונית לגמרי. מעניין אותי מה עונים המתנגדים. (אולי ידוע לך?)
כתבת בתשובתך: ואין שום סמכות לאף אחד לגבי עובדות (מכמה סיבות). תוכל להרחיב? לא הבנתי למה אתה מתכוון.
לגבי הרמב"ם, מנקודת מבט של מאמין באלוקים, האם לא נכון להניח, במבט לאחור, שהקב"ה השגיח/משגיח על מי שיתקבל בעם ישראל כמנחיל/מעביר התורה וההשקפה? ועל האמונות שתתנחלנה (לאורך זמן) אצל עמו? בבחינת "כי לא תשכח מפי זרעו"? כי הרי השקפות אחרות, לכאורה, לא שורדות בעמנו לאורך זמן?
כתבת:  לגבי זה שהוא עדיין קיים – זה כתוב. אני מסיק מכאן, שאתה מאמין באמיתות תורתינו.  אם כן, למה אדם נדון לחיות באי וודאות, וכך גם לגבי האמונה. אין בכך  שום פסול, הרי האמונה לכאורה לכאורה מפורשת בתורה?
ולעצם העניין, כפי שכתבתי, לצערי, אצלי גם אמיתות התורה והשגחתו יתברך אינה ברורה.
אתה מכיר הרצאות/מאמרים/ספר מסויים שמסבירים את הנושא בצורה ברורה? (בהרצאות של ערכים רק קיבלתי את המידע על כך שהבורא חכם מעל ומעבר להשגתינו ואולי גם שהנבואות התקיימו.  אבל, למה אני צריך לחיות לפי דרישותיו, רק כדי שלא להסתבך עם מי שהוא כל יכול? (פחד מעונש?) או ציפיה לשכר -שאפילו אין לי מושג מהו- בעתיד הרחוק?
וכך גם מה שכתבת: בוודאי שאין צורך בוודאות כדי שתהיה משמעות לחיים. יש משמעות לחיים מעצם העובדה שהבורא נתן לנו תורה ובכך חיינו קיבלו משמעות. אין לי וודאות בזה, אבל זה מה שאני חושב וזה סביר מאד בעיניי ומבחינתי די בכך. אולי אינני יודע מהי משמעות (חשבתי שהכוונה היא; לחיות בצורה 1.נכונה ו2.מתוך בחירה ונעימות -ולא מחמת אילוץ/איום) וככזו איך תתכן משמעות אם לא ברור לי מהי?

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

לא חושב שיש למתנגדים תשובה. להבנתי לא יכולה להיות תשובה.

בסוגיית הסמכות לגבי עובדות, תוכל לחפש באתר. ראה כאן הסבר קצר:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99-%D7%94

פעם חשבתי שיש השגחה על עמדות ואמונות, כיום איני חושב כך. איני מכיר מקור לדברים, וגם אם היה מקור סביר שלא הייתי מקבלו (אלא אם ברור שהוא בא במסורת מסיני). אמונות הן תוצאה של חשיבה וגיבוש של האדם. אם הקב"ה נוטע בנו אותן מה טעם בהן? וכיצד אנשים טועים או חושבים לא נכון? למה הקב"ה לא נטע זאת גם בהם? ומה לגבי המון סוגיות שבמחלוקת ויש בהן כמה וכמה דעות? (הרמב"ם, וגם הרמב"ן וכמה מתלמידיו (לגבי גז"ש) כתבו שכל הלכה שנפלה בה מחלוקת כנראה אינה מסורת מסיני). עד הרמב"ם הקב"ה נטע אמונות אחרות ואז שינה אותן? הרי הרמב"ם חידש לא מעט דברים. כל זה לא סביר בעיניי.

אני מאמין בתורה אבל לא בוודאות. אין וודאות בכלום. התורה יכולה להיות אמת צרופה, אבל אני כאדם בשר ודם לא יכול לדעת זאת. הרי את האמונה בתורה אני מגבש לעצמי, ומדוע להניח שאיני יכול לטעות? כאמור, התקווה לוודאות היא ילדותית. אדם צריך להחליט מה סביר בעיניו לפעול על פיו.

אני לא מקבל את השגחתו של הקב"ה, לפחות בדורות שלנו. כתבתי על כך למשל בטור 243 כאן באתר ובכמה שו"תים ועוד. לדעתי זה לא סביר ואינו הכרחי במסגרת האמונה שלנו.

הצגתי את השקפתי במחברת החמישית כאן באתר. תוכל לנסות ולקרוא אותה (תחת הלשונית "שונות").

משמעות פירושו שכך נכון לעשות. כמו התנהגות מוסרית שמחייבת כי זה מה שנכון ולא בגלל סיבה חיצונית לה (זה מושכל ראשון). האם זה מחמת אילוץ או לא, כל אחד יחליט לעצמו.

השואל הגיב לפני 5 שנים

איך הרב חושב שנבראת משמעות?
למשל, אם נקח בתור דוג' את הכבשה דולי שבעלת בחירה חופשית, אף אם יצרת אותה והכנסת אותה לעולם שלם שיצרת אותו בשביל מטרה X – שתאכל פעם בשבוע שתי עשבים חומים בשיעור כזית ותשתה מיץ דם אדום כמלוא לוגמיו.
עדיין זה לא אומר שיש *לה* משמעות לעשות זאת.
זה שאתה רוצה משהו ואף בראת מישהו בשביל זה, לא אומר שלשני יש משמעות בדבר. אולי יש לה חובה לעשות זאת מדין הכרת הטוב האונטולגית שהרב מנסה לייסד. אבל מה בין הכרת הטוב לבין *משמעות*.
איך ניתן להאציל משמעות?

השואל= שואל אחר הגיב לפני 5 שנים

(השואל, כשמי כאן למעלה זה אינו השואל ששאל אותך בכל הדיון הזה עד כה ועל כן נוסיף לשמי פה שואל אחר ש"א)

מיכי הגיב לפני 5 שנים

אתה מערבב בין שני מישורי משמעות (שתי משמעויות למונח "משמעות"): הפילוסופי והפסיכולוגי. הפילוסופי לעולם נקבע עבורך. משמעות קיומך נקבעת על ידי מי שיצר אותך. במישור הפסיכולוגי המשמעות זו תחושה, וככזו אין לגביה כללים. מי שחש חש ומי שלא לא. אבל אם יש משמעות ואינך חש בה זהו סוג של עיוורון (ולא נכון לומר במקרה כזה שאין לך משמעות).
הקדשתי לזה טור (חפש: משמעות, או שמעון בוזגלו).

מיכי הגיב לפני 5 שנים

שמעון אזולאי, טור 159.

השאר תגובה

Back to top button