ספרים חיצונים
מאוד מטריד אותי העובדה שספרים חיצוניים נכנסו לתרגום השבעים שכנראה נעשה על ידי 72 מטובי החכמים באותה תקופה (מסתמא שתלמי מלך מצרים לקח לעבודה את הטובים ביותר).
וספרים אלו סותרים את מסורת חז"ל לדוגמא בלוח שנה שמשי שנמצא בהם
מה הרב חושב על כך?
ועוד שאלה קטנה: המצווה לשמור את פסח באביב מראה שהלוח שנה הוא ירחי ולכן צריך לעבר את שנה או שגם בלוח שנה שמשי היה צריך עיבו כדי לשמור את הפסח באביב?
כנראה היו מסורות אחרות (כמו אלו שבספרים החיצוניים), ואחרי הכרעת חז"ל הן נדחו. כך היה גם לגבי עוד מחלוקות בין חכמים. מתרגמי השבעים כנראה לא הסכימו בכל עם חז"ל או עם סיעת הרוב בהם.
בלוח שנה שמשי אין מה לעבר, שהרי האביב הוא שנתה על הציר השמשי.
זאת אומרת שהמצווה " שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה" מוכיחה שהלוח השנה הוא ירחי ולא שמשי?
תודה רבה
אכן. אם אכן זו הכוונה במצווה הזאת (לעבר כדי לוודא שפסח נופל באביב).
ובכל זאת (סליחה על החפירה)
התרגום נעשה לפני חז"ל על ידי לכאו' טובי החכמים באותה תקופה. לפני שהיו מחלוקות זה נראה שזה אמור להיות דבר מוחלט!
זה נראה כאילו מסתירים משהו (אסרו לקרוא בספרים חיצוניים) ."בשמונה בטבת נכתבה התורה בימי תלמי המלך בלשון יוונית, והחושך בא לעולם שלושה ימים".(לשון מגילת תענית)
מי אמר שזה לפני המחלוקות? סביר יותר בעיניי שהמתרגמים היו שייכים לסיעה אחת וחז"ל פסלו את התרגום וראו בו חושך ולכן תקנו ג ימי תענית.
אם כך אז למה היה כל כך חשוב שיעשה נס ויכתבו כולם אותו הדבר? הרי במילא הדברים היו נתונים במחלוקת.
התיאור שהיה שם נס הוא תיאור של התלמוד. לא בטוח שבאמת קרה שם משהו על טבעי. ייתכן שפשוט כולם חשבו מחשבה דומה וצודקת. חוצמזה, מי אמר שאם הם חלקו על חז"ל הקב"ה לא איתם? או בגלל שהם צדקו או בגלל שגם מי שלא צודק "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer