משמעות המוות בצל הקורונה
הרב שלום.
תגובת הציבור לקורבנות הקורונה באוכלוסייה המבוגרת (80 ומעלה) העלתה בי שתי תהיות קשורות, האחת פסיכולוגית – סוציולוגית והאחת פילוסופית.
1. האם היחס למוות בטווח הגיל הזה, נאמר טווח המוות הממוצע בישראל, מקצין בשל הנסיבות? זאת אומרת – אם נניח הייתה עלייה קיצונית מסתורית במספר המתים מהגיל השלישי (בלי קיומה של מחלה), האם הדבר היה זוכה לאותה תגובה מזדעקת? לא נשאל בסרקזם.
2. האם מוות של אדם בגיל המוות הממוצע, בשל מחלה ויראלית, הוא חמור יותר/ רע יותר/ ראוי להתעצב עליו יותר, ממוות של אדם בגיל המוות הממוצע בשל נסיבות נורמיטיביות?
תודה מראש
ת\\\'
1 Answers
- אני מניח שהייתה היסטריה דומה ואולי יותר, כי אז לא היו יודעים מה הסיבה ומה לעשות נגדה. אבל אלו שאלות פסיכולוגיות ולא ערכיות.
- זה לא מוגדר. מוות מכל סיבה הוא עצוב. אדם שמת מקורונה ההנחה היא שבלעדיה הוא לא היה מת. אז מה זה משנה אם הגיל שלו ממוצע או לא? וכי אדם שמת אחרי הגיל המוצע לא מעציב אותנו? את צריכה להבחין בין שאלת מותו של אדם מסוים לתופעה של מוות של אנשים רבים. וכך גם בין עצב על אדם שמת לבין עצב על תופעה של מוות של אנשים בכלל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer