סדיגורא
שלום הרב,
אני חסיד סדיגורא מדורי דורות, ועתה נפטר כבו"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל, נבג"מ.
אני גר בירושלים, ומתלבט לאיזו חצר להשתייך.
יש הרבה צדדים לכאן ולכאן.
כמובן שיש שנוח יותר לקבל את מרותו של האדמו"ר מסדיגורא ירושלים, דבר שיקל וימנע את הצורך לנסוע בכל חג לבני ברק.
מצד שני, הרבי זצוק"ל מינה את בנו הצעיר האדמו"ר מבני ברק שימשיך "בתוקף ההנהגה", וכנראה העביר לו את כל הכוחות לפעול ישועות ולהנהיג את העדה כי הוא כלי מוכשר לקבל הברכה.
לפי אילו כללים היית ממליץ לי לקבל את ההכרעה? ומי ראוי יותר בעיניך להנהגה?
אני מניח שזו הטרלה. אבל מכיון שאתה חי כבר דורי דורות (ואתה חסיד סדיגורא עוד בטרם נוצרה החסידות הזאת, שהרי גם היא לא קיימת מדורי דורות) אני חייב בכבודך (והדרת פני זקן), ולכן בכל זאת אענה, ואת אשר ישים ה' בפי אותו אדבר.
אני חייב להוסיף שאחרי שהרבי אמר את דברו ואשתו גם היא אמרה את דברה, מאד מחמיא לי שהזכות להכריע ניתנה דווקא לי הקטן. לולא דמיסתפינא היייתי ממליץ לעשות שבוע שבוע, כפשרת ראב"ע ור"ג (שבוע של מי היה). שבוע אחד בבני ברק ושבוע אחד בירושלים. אולי כדאי מדי פעם גם לעשות אחת לשנה איזה שבוע בבית. בכל זאת יש אישה וילדים, ומן הראוי להיות מדי פעם גם איתם.
מקופיא, אם הייתי מכיר אותם הייתי אומר שנראה לי שהבן הרביעי הוא הראוי להנהגה, ופשיטא שיפעל ישועות גדולות ונצורות למר ולכל הדור כולו. אבל מכיוון שאיני מכיר אותם – קטונתי.
אוסיף על כך הלצה ששמעתי זה עתה מדרויאנוב. הוא הקשה מדוע כשנפטר רבי חסידי אומרים שהוא "הסתלק". וענה בטוטו"ד: איתא בגמרא גזל מחמישה ואינו יודע ממי – מניח הגזילה ביניהם ומסתלק. ודפח"ח.
חזק הדרויאנוב. אצרף אנוכי הלצה ששמעתי מזה עידנים. הרב ישראל יעקב פישר נסע במונית ולפתע הנהג נעצר.
– מה קרה?
– רמזור אדום תיכף יתחלף
– (צימצם הרב פישר עיניו, הביט ממושכות ואמר) זה, זה לא אדום. סע.
א. הכוונה שהמשפחה שלנו שייכת כבר כמה דורות לחצר, אבי, סבי, אב סבי וכו'.
ב. למה כתבת שאם היית מכיר את הבנים היית אומר שהרביעי הוא הראוי להנהגה?
ג. מכיוון שאינך מכיר את הבנים, אשאל באופן כללי: לפי אילו קריטריונים יש לבחור רבי חדש, בכלל ואחרי פטירת הרבי הקודם בפרט?
רבי שולייתא, הסינון של הקהילה שלנו לא מאפשר לראות מה ששלחת.
לגבי סעיף ב השתמשתי בלינק להגיד שהוא התבדח מתחילה ועד סוף
מי התבדח?
בס"ד י"ג באלול תש"פ
לשלמה – שלום רב,
מרגלא בפומיה של ה'נתיבות שלום', לדרוש את דברי הלל: 'דסני עלך לחברך – אל תעביד' במובן, שכמובן אינו פשט הדברים, אבל מאד מתקבל על הדעת: 'מה שאתה מרגיש שאינו מחבר אותך לה' – אל תעשה', ומכלל לאו אתה שומע הן, שמה שאתה מרגיש שמחבר אותך יותר לעבודת ה' – אותו תעשה.
לפי הזכור לי, כך אמר הגר"מ פיינשטיין כשהיתה מחלוקת על ירושת האדמו"ר מקרלין, שאדמו"רות אינה 'שררה', אינה סמכות שמחייבת הלכתית ולכן אין שייך לדבר בה על ירושה כמו ברבנות קהילה. אדמו"רות היא עניין של קשר אישי בין הרבי לחסיד, המרגיש שרבי זה הוא המתאים ביותר לאישיותו של החסיד, ואת זה רק החסיד עצמו יכול לדעת.
בברכה, ש"צ
אגב, גם דוד המלך מינה את ממלא מקומו בהנהגה את בנו הצעיר ביותר – את שלמה. אף יעקב אבינו מסר את המלכות לבנו הרביעי – ליהודה,ואולי משם למד רמד"א להעדיף את הבן הרביעי 🙂
רמד"א הדגיש את החשיבות של ההימצאות עם בני המשפחה בחגים, בהשראת חכמי עירו לוד יע"א, שכן אמר רבי אליעזר: 'משבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מביתם ברגל', וכן רבי יהושע בן לוי הורה שאע"פ שקרא אדם מגילה בבית הכנסת – ייחזור ויקראנה בביתו כדי להוציא את אנשי ביתו
הרב מיכאל כמו הלל הזקן, עונה לכל אדם על כל שאלה. רק צריך לדאוג שאין אדם שנגרם לו הפסד של 400 זוז עכשיו איפשהו. שכוייעח עצום.
לשצ"ל,
איני מכיר את דברי ה'אגרות משה', אבל לדעתי הם ממש לא נוגעים בימינו.
בעבר, מוסד האדמור"ות היווה צינור להשפעה רוחנית בלבד. הרבי לימד דרך בעבודת השם, ועזר לחסיד בצרותיו הרוחניות והגשמיות בעצה ותפילה.
כיום האדמו"רים עומדים בראשות הקהילות, ויש בידם סמכות וכח. מבחינה כלכלית, הם בעלי העמותות והנדל"ן של החסידות. מבחינת השפעה, הם קובעים מי יאייש את התפקידים שיש בקהילה, כמו ר"מים, רבנים, מדריכי חתנים, גבאים. הם קובעים תקנות רוחניות (סינון לאינטרנט) וגשמיות (צמצום הוצאות בחתונות), והם יכולים להטיל סנקציות על מי שאינו נשמע להם (אי קבלה למוסדות).
במידה רבה, הם גם מביאים תקציבים לקהילה, כאשר בכח השפעתם הם מתרימים בעלי יכולת.
ראה למשל את פרשת האדמו"ר מסאטמר. אחיינו (רחצ"מ מבני ברק) מיאן לקבל את מרותו. הוא הפסיק את משכורתו, פיטרו ממשרתו כראש ישיבה ואסר עליו את הכניסה לכל מוסדות סאטמר בעולם.
לכן, לדעתי אדמורו"ת בימינו היא שררה לכל דבר, ואם ברבנות קהילה שייכת ירושה, באדמור"ת על אחת כמה וכמה.
בס"ד יי"ג באלול תש"פ
דבריו של הגר"מ פיינשטיין מובאים בספרו של פרופ' בנימין בראון, 'כספינה מיטלטלת – חסידות קרלין בין עליות ומשברים', שאינו תחת ידי ברגע זה
בברכה, ש"צ
לגבי הערתך שאדמו"רות היא גם זכות הנהגה על הקהילה ועל המוסדות. זה נכון כשדנים למי ישתייכו הקהילה והמוסדות. אך שאלת השואל כאן היתה ככל הנראה ברמה האישית. בהינתן ששלושת האחים ינהגו באדמו"רות (וככל הנראה יש הסכמה ביניהם בכיוון זה) – לאן כדאי לו באופן אישי להצטרף? ועל זה אמרתי שלענ"ד זה תלוי בהרגשתו האישית, היכן הוא מרגיש יותר עליה בעבודת ה
'מנסיוני, אני מתרשם שבזמננו 'פיצול לצדיקים – יפה להם ולעולם'. אני זוכר כמה כאב כשמרכז הרב' התפצלה לפני 22 שנה. כיום כמדומני, כל פלג כשלעצמו גדול יותר מ'מרכז הרב המאוחדת' של פעם. כל מנהיג תורני מוצא לו את הקהל המתאים לו, ובונה לו את ה'אימפריה' שלו 🙂 על אחת כמה וכמה בימי ה'קורונה', שבהם חלוקה ל'קפסולות' היא מצווה רבה 🙂
שלוימי, אני עדיין מניח שזו הטרלה, יען כי קשה לי להאמין שלא הבנת שאני מתבדח, אבל לצאת ידי הספיקות (הצלחת לעורר בי ספק שמא שאלתך בכל זאת רצינית ולא הטרלה בעלמא), אסביר מדוע התבדחתי.
דעתי על אדמו"רים בכלל היא שמי שהולך אחריהם ובוודאי אם הוא נוסע אליהם כל שבת עושה סתם שטות. אין להם שום משמעות מבחינתי, ולכן לשאול אותי לקריטריונים לבחירת אדמו"ר היה נראה לי הטרלה.
ואם מישהו כאן הרוויח 400 זוז, אני מצפה ל-50% טבין ושקלים.
בס"ד י"ג באלול תש"פ
למשיב – שלום רב,
קריאה מדוקדקת של השאלה, היתה מגלה למשיב, שלא מדובר על נסיעה כל שבת אל הרבי, אלא על 'נסיעה כל חג מירושלים לבני ברק'. יחי ההבדל הקטן 🙂
בברכה, ש"צ
ובדרך כלל כשנוסעים לחג, נוסעים עם כל המשפחה ומתארחים אצל קרובים. ה'טיש' מתקיים אחרי שכולם סעדו סעודת ליל שבת בביתם. וכאן, מדובר על אדמו"רים תלמידי חכמים, שבהם בוודאי שייכת 'מצווה להקביל פני רבו ברגל'.
לדעתי המקצועית, התשובה ברורה: יש ללכת לפי ה'רמזו" ולהעדיף אדמו"ר 'ירוק' 🙂
בברכת 'גמזו לטובה', רוני הפרוייקטור
שצ"ל,
אתה לא מכיר את התופעה.
בחסידויות גדולות, המשפחות ענפות ומתגוררות בכל חלקח הארץ, ואף בחו"ל. אין לקרובי משפחה את האפשרות לארח משפחות שלמות ברוכות ילדים בסמוך למרכז החסידות.
מה שקורה, זה שמי שמשיגה ידו ויש לו אפשרות, שוכר דירה בסמוך לאדמו"ר, ונסחב בערב יו"ט על כל משפחתו ברכב או בתחבורה ציבורית, עם כל המזון הדרוש.
תחשוב על משפחה בת 10 נפשות, שצריכה להתארגן על דירה בלב בני ברק ליומיים של ראש השנה, כדי להתפלל עם האדמו"ר מויז'ניץ, למשל. זה ממש לא קל, ולא זול.
רוב האנשים לא יכולים לעשות זאת, ומה שקורה הוא שהאישה נשארת בבית עם הילדים הקטנים, ומנהלת לבד את שולחן החג. ואילו האבא עם הבחורים ישנים ב'אכסניה' בבנייני המוסדות, על מיטות מתקפלות, ומקבלים אוכל ברמה בסיסית מינוס מהמטבחים הציבוריים של המוסדות, וגם זה בד"כ בתשלום לא קטן.
בס"ד י"ד באלול תש"פ
לאהרן – שלום רב,
לפי דבריך יוצא, שהצעת הרבנית מסדיגורא לחלק את האדמו"רות בין שלושה מהבנים, שאחד יכהן בבני ברק, אחד בירושלים ואחד בלונדון – מקילה על נשי החסידים, שבעליהן לא יצטרכו לנסוע למרחקים.
עכ"פ, אנחנו מצפים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז כולם – אנשים נשים וטף – יעלו לירושלים שלוש פעמים בשנה, יתארחו בבתיהם של בני ירושלים תמורת עורות הקרבנות שיינתנו למארחים.
בברכה, ש"צ
אתה מעלה קונספירציה למזימה פמניסטית?
בס"ד י"ד באלול תש"פ
לאהרן – שלום רב,
ה'מזימה הפמיניסטית' מבוארת בגמ' ב"מ נ"ט, המנחה את האיש הישראלי להיוועץ באשתו ב'מילי דביתא', ויש אומרים, גם ב'מילי דעלמא'. בעוד גברים נוטים לחשיבה עקרונית, להשיג את הצדק גם אם 'ייקוב הדין את ההר' – נשים נוטות לחשיבה מעשית, שתביא למימוש העקרונות בצורה שכולם יהיו מרוצים עד כמה שאפשר. גברים נוטים ל'דין', בעוד נשים שואפות לגישור ולפשרה.
מה שהיה ברור לי מלכתחילה הוא שהרבנית מסדיגורא דאגה שכל הבנים יהיו מרוצים, ולכן הציעה שגם הבן הבכור וגם הבן האמצעי יתמנו לאדמו"רים, בהסכמתו המליאה של הבן הצעיר שלו ניתנה 'תוקף ההנהגה' במצוות האב (וכבר בלשון זה מדוייק שרמה מסויימת של הנהגה יכולה להיות גם לשאר האחים, אלא ש'תוקף ההנהגה' יהיה בידי הבן הצעיר, וכפי שאמר יעקב על אפרים ומנשה, שהבכור יצליח אך אחיו הצעיר יגדל ממנו).
מה שהתחדש לי בעקבות המידע שהבאת על הקושי של הנשים בנסיעה אל הרבי בחגים, הוא שייתכן שהיה מימד עומק נוסף בהצעתה של הרבנית מסדיגורא. לא רק שהבנים יהיו מרוצים, אלא שגם נשי החסידים תהיינה מרוצות.
בברכה, ש"צ
הנחייתם של חז"ל להיוועץ בנשים במילי דביתא ובמילי דעלמא משום שהאישה מעשית יותר ומכירה יותר בטבעם של בני אדם, נסמכת גם על הנהגות האבות. אברהם נצטוה: 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה'. יעקב, אף שקיבל הוראה ממלאך ה' לשוב לארצו, קורא לנשיו ונמבקש את רשותן ועצתן. אף יצחק מקבל 'בסופו של יום' את המיתווה שהציעה רבקה.
אגב, הצעתו של רמד"א להיבק בבן הרביעי, אף שנאמרה בצחוק, לענ"ד נכונה היא. ראיתי את חתימות הבנים במכתב ההסכמה. כתב ידו של הבן הרביעי, רבי אליהו אליקים געציל מצטיין ביופי ובבהירות, מה שכנראה מראה על חשיבה בהירה ומסודרת, ושווה לענ"ד להיות בקשר גם איתו, אם כ'הכנת שיעורי בית' לפני הכניסה לרבי, או להדרכה איך לבצע וליישם את הוראות הרבי.
בפיסקה 5, שורה 1
… להידבק בבן הרביעי, …
כשמרצ'ין וודז'ינסקי, ראש החוג ללימודי יהדות באוניברסיטת ורוצלב שבפולין, פגש את צבי
ֶלשם, מנהל אוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית, הוא שאלֹו: 'אמור נא לי, לפי מה חסיד בחר
את הרבי שלו'? לנוכח תשובתו של לשם 'לפי שורש נשמתו' – זעק וודז'ינסקי 'לא, לא, אלא לפי מסילת הרכבת'.
דניאל רייזר, ציון – רבעון לחקר תולדות ישראל, שנה פד – תשע"ט, עמ' 427, –
וכן אמר דוד המלך ע"ה: 'אשרי אדם עז לו בך מסלות בלבבם' 🙂
בברכה, קטר דבחריין
לחסיד סדיגורא:
אתה יכול להסביר מה זה דבר הזה:
https://www.kikar.co.il/375799.html
מה האדמו"ר שלך עושה שם עם ארבעת המינים?
לחסיד סדיגורא:
אתה יכול להסביר לי מה זה הדבר הזה?
"מקופיא, אם הייתי מכיר אותם הייתי אומר שנראה לי שהבן הרביעי הוא הראוי להנהגה, ופשיטא שיפעל ישועות גדולות ונצורות למר ולכל הדור כולו" – זייער גוט זייער גוט
האדמו"רים מסדיגורא לא מתפללים בחדר צדדי וסגור?
האדמו"רים מסדיגורא לא נוהגים להתפלל בחדר צדדי וסגור?
קודם כל מדובר במי במי שמכנה עצמו אדמו"ר מסדיגורא לונדון. אני כאמור מתגורר בארץ ולא קשור אליו.
אבל לא הבנתי מה אני צריך להסביר, מה הבעייה?
נו חסיד סאדיגורה מה קורה איתך?
עם מי הלכת בסוף במשך החגים?
אם אתה שואל לדעתי,זה נראה לי ברור שאתה צריך לדבוק ברבי שליט"א שמתגורר בב"ב. ואם לך זה לא ברור כנראה שאתה לא מספיק שרוף…
למקורב – שלום רב,
בחגים נהגנו כהוראת האדמו"ר מבלפור שדרש 'אל תקרי סדיגורא' אלא 'סגר-יודה', וכדברי רבי אליעזר: 'משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מביתם ברגל'.
בברכה, רוני איש גמזו ונ נח נחמ נחמן ממלאבס, פרוייקטורי נהקורונה
לא ידעתי שרוני גמזו הפך גם הוא לחסיד סאדיגורה…
הכל לטובה חוץ מגמזו
חסיד שואל את רבו על מעשיו בחיים בצמתים הכי חשובים, כמו ניתוחים, שידוכים, מסחר, וכו', אז בלהסביר איזה מבניו מסוגל וכשיר לעמוד ולמלא את מקומו הוא אינו יודע? ברור שחסיד עושה רצון רבו מתוך אמונה שזה הכי טוב בשבילו.
"אוסיף על כך הלצה ששמעתי זה עתה מדרויאנוב"
נראה שרבינו ראשו בשמים אם זה עתה שמע בדיחה מדרויאנוב שכבר שמונים שנה אינו בין החיים…
שמעתי את שפתיו דובבות בקבר.
אגב, אתה בטוח שהתגובה הזאת לכאן? לא לוואטסאפ?
קרי ביה הלצה מדרויאנוב ששמעתי זה עתה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer