מהו שיעור פירור?
שלום,
האם פירור שמוזהר מפני אכילתו בפסח זה ממש פירור כמו פירורים קטנטנים שנמצאים בהרבה מקומות או שפירור זה למשל משהו בגודל של גרעין שומשום – כלומר משהו עם איזשהי ממשות?
נפקא מינה למשל אם אני מניח מצה בפסח באיזה חדר על משטח שלא ניקיתי במיוחד, ובמבט חטוף אין שום פירור חמץ, אבל ייתכן תאורטית שכן יש שם פירורים ממש קטנים של חמץ מאכילות במהלך השנה (נניח גודל של מילימטר על מילימטר), אז האם צריך להקפיד על פירורים כאלו או רק על משהו עם איזשהי ממשות?
מקוה שהשאלה מובנית, תודה
השאלה מובנת. חמץ בפסח הוא איסור אכילה והנאה ושיעורו מן הדין בכזית. אבל יש דין חצי שיעור כמו בכל איסורי התורה ולכן יש איסור אכילה גם על פחות מכזית. יש גם איסור נפרד על תערובת חמץ.
ועדיין מסברא נראה שיש גודל מינימלי ואין צורך להיכנס להיסטריה. אבל כן צריך לנקות ככל שיכולים. שמעתי פעם בשם ר' בן ציון אבא שאול, ששאלו אותו האם מותר לשתות מים מהכינרת למרות החשש שמישהו זרק לשם קצת לחם, והוא ענה שגם ל"משהו" יש שיעור. אבל אי אפשר לתת בזה קצבה כמובן, וכלל האצבע הוא לנקות ככל שיכולים בלי היסטריות.
אין חילוק בגודל פירוק בין איסור אכילה לבין איסור בל ייראה?
לגבי בל ייראה לא ברור שיש איסור חצי שיעור. יש סתירה בזה בשו"ע (בדין בצק בסדקי עריבה) ונחלקו בזה הפוסקים. אבל בהנחה שיש חצי שיעור גם בזה, השכל הישר קובע. תחליט לבד אם יש או אין הבדל. אין דרך לענות על השאלה הזאת.
הרב אליהו זייני פעם התבטא ש"כשדיברו על 'משהו', לא דיברו על רמת הקווארקים".
לידיעת הרב זייני גם קוואקר זה חמץ
https://www.quaker.co.il/
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer