סוגיית חזקה ג' שנים

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיסוגיית חזקה ג' שנים
א.י.א שאל לפני 3 שנים

בבא בתרא דף כ"ח ע"ב אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה ג' שנים משור המועד וכו'
השתא התם מכי נגח שלש נגיחות הוה מועד ואידך כי לא נגח מאי משלם וכו' 
בכך מסקנת הג"מ שחזקה ג' שנים ולא ארבע
והקשה תוד"ה אלא מעתה חזקה וכו' דלכאורה אפשר לפשוט מהכא דלאיעודי תורא ודחו זאת בגלל 
וז"ל וי"ל דסוגיא דהכא כמאן דאמר לאיעודי  תורא והולכי אושא לא אמרו אלא דגמרינן משור המועד 
ולא יותר וילפינן משלש התראות דגברא  ולא משלש נגיחות דתורא עכ"ל ועיין מהרש"א שם דפי' 
דהתנא ר' ישמעאל רק אמר לימוד וכל הפי' זה אמורא 
וקשה לי שנים 
א. מנין שהסוגיא אליבא דלאיעודי תורא הרי הג"מ במסקנא למדה מהנגיחה ולא מתשלומים לאו בגלל דלאיעודי  תורא אלא בגלל דמה דבעינן ארבע פעמים כדי לשלם צריך להיות מועד בפועל ולא כמו הפעם השלישית שזה רק בכח משא"כ בחזקה שכבר בפעם השלישית מוחזק 
ב. לכאורה יש כאן ראיה לר"ש פישר דסבר דאמוראים דחקו דברים בדברי התנאים דתו"ס לשיטתו דאיכא ראיה דסברינן לאיעודי תורא ואעפ"כ לא טרחו לומר לנו שזה רק דעתם 
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

א. אם זה היה בשיטה שלייעודי גברא, אז לפחות בתירוץ הגמרא (שאין על מה לחייב אם הוא לא נגח כבר כשהיה שור מועד) היינו צריכים להגיע לנגיחה חמישית (כמו שתוס' עצמו כותב בסוף). ולכן התוס' אומר שבשלוש התראות של הגברא השור נהיה מועד ומיד משלם (כבר על הרביעית). תוס' נסוב על הגמרא שמעלה אפשרות שחזקה תועיל בלי טענה. בשלב הזה נראה שהיא הולכת בשיטת לייעודי תורא. למסקנה חזקה לא מועילה בלי טענה, וכעת נדמה לי שכבר אין הכרח שזה יהיה בשיטת ייעודי תורא.
ב. לא הבנתי את הטענה. ברור שאם יש קושי דוחקים בדברי התנאים. מה לזה ולר"ש פישר? וכיצד זה קשור לסוגיא כאן?

א.י.א הגיב לפני 3 שנים

שלום
א. אני יודע את מסקנת תו"ס כל שאלתי להו"א
גם דאיירי בהו"א בחזקה שאין עמה טענה מה הראיה לאיעודי תורא הרי לא עניין הסוגיא בכך כלל כמבואר לעיל ?
ב. ר"ש פישר כתב בספרו בית שי [הובא באתר הכא וכן שמעתי שכמה כבר הזכירו את זה כשנפטר] שאמוראים רצו לומר את דעתם ושלא יראו זאת הכניסו אמרותיהם כאילו זה דעת התנאים [אם הבנתי נכון] ולכאורה רואים כך כן מכך שזה לגיטימי בעיני תו"ס

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

א. השור צריך להיות מועד בפועל, ומזה רצו ללמוד שהעדאה היא ייעודי תורא.
ב. כך מטו בה בשם הגר"א (הנשקה כתב על כך כמה פעמים, ויש תגובה שלי כאן באתר). בעיניי זה ממש לא סביר, כפי שהסברתי שם. בכל אופן, איני רואה כיצד אתה מראה זאת מסוגיין. לא ציינו שהולכים בשיטת ייעודי תורא, אז מה? לפי תוס' שמוכח שמדובר כך, הגמרא פשוט לא מציינת דברים ברורים. מה לזה ולהוצאת דברי התנאים ממשמעותם?!

א.י.א הגיב לפני 3 שנים

שלום
א. לדעתי זה ממש הוצא מהקשרו שהרי הג"מ לא הזכירה מילה וחצי מילה בעניין מ"מ נראה לי שראיתי כך במרומי שדה [מ"מ אני מאוכזב]
ב. עצם זה שהג"מ דנה בר"י שהם באים לפרשן אותו ולפי תו"ס יוצא שזה הם לעצמם ולא אכפת לי
אם פ'י לאיעודי תורא או לא העניין הוא שהג"מ נראת חדא מחתה ולא כשני פרשנים מה שגורם
לשאול האם בעד מקומות בש"ס הפרשן הוא בעצם מקור בפני עצמו

השאר תגובה

Back to top button