מצות אמונה (דיבר הראשון אנכי ה')
שלום כבוד הרב
לגבי מצות אמונה שנמנית כנראה לפי רוב מוני המצות שמצוה עשה. ידועה הקושיה על זה שאיך יתכן המצוה עצמו יצוה להאמין בו בעצמו.
אני מחפש לזה פתרון, אינטיובית אני חושב שזה נכון שזה מצוה, אבל הקושיה היא חזקה.
מצאתי משהו אצל מהרל שיתכן עונה לשאלה, אבל אני לא בטוח עדין ולכן אני משתף אותך בזה
"תפארת ישראל" (פרק לז) – תמצית דבריו, והוא עונה על 2 קושיות על אלה שאומרים שזה לא מצוה בגלל שפשט הלשון נראית כציון עובדה ולא לשון של ציוי, על זה עונה שהשם מודיע שהוא אלוהים ללא קשר לדעות האדם אלא הוא עובדה קיימת.ולכן לא בא בלשון שיתכן להיות תלוי ברצון בני אדם.
ולעיינו לגבי הקושיה הלוגית, הוא אומר כך "אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולכך לא תכפור בי לומר שאינני אלוהיך ח"ו". כלומר יש ציוי נראה על דרך השלילה שהוא "אל תכפור" , ולא ציוי על דרך החיוב "תאמין שיש אלוה"
יש בזה פתרון בדבריו? כלומר האם לדעתך הוא מציל אותנו מהקושיה?
תודה מראש!
לא רואה מה מרוויחים מזה.
יש שהסבירו שהמצווה היא להעמיק באמונה. אני חשבתי פעם שזו מצווה הצהרתית, כותרת לספר המצוות ששמה את הנורמה הבסיסית (מונח של קלזן) בראש הספר. ראה מצוות צה-צו שהן מצוות הצהרתיות שלא מצוות מאומה.
הבעיה אינה רק המעגליות שבלי אמונה אין מצווה, אלא שאמונה היא עניין עובדתי ולכן לא שייך לצוות עליו.
זכור לי שהרב דחה את הצעתו זו. לא זוכר למה. הרב יכול להרחיב?
הרב פרופ' דרור פיקסלר העיר לי שמצווה זו מופיעה בין המצוות התמידיות של הרמב"ם, ומשמע שזו כן מצווה שעומדת לקיום ולא רק להצהרה.
בס"ד ד' באלול פ"ב
הרמב"ם מנסח את מצוות האמונה 'לידע שיש שם מצוי…'. משמע שהמצווה היא ללמוד ולעיין עד שיהא הדהר ברור בתודעתו של האדם, וכשם שמצוות תלמוד תורה מוגדרת ע"י 'ושננתם' שדרשו חז"ל 'שיהיו משוננים על פיך שיהיו הדברים ברורים לאדם.
בברכה, ירון פיש"ל אורדנר
מכיוון שהאמונה נמצאת בהכרתו הטבעית של האדם
ניתן לצוות להתחבר להכרה הטבעית
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer