שאלת תם – טומאה

ישר כח עצום!
אני רק מנסה לחדד קצת יותר עוד קודם עיון מספיק,-
למה אנחנו דנים על "מציאות" רוב המים (ונטמאים), עוד קודם שאנו דנים על "מציאות" המיעוט עצמו (ונאמר שיתבטל מטומאתו ע"י הרוב).
*ואין לומר משום שמציאות המיעוט עצמו לא יכולה להשתנות ע"י ביטול ברוב, שהרי כן מצאנו ביטול טומאה ברוב כשהרוב אינו מקבל טומאה. למשל מיעוט מים טמאים בתוך ציר, בטלים. בכורות כב,א.

לא הבנתי את השאלה. הסברתי.

טוב. למדתי את התורא"ש והריטב"א. ראיתי גם את הקונטרס שיעורים.

בכל אלו מבואר שמציאות הדבר כשלעצמו אינה משתנה ע"י הליכה אחר הרוב (ולכן לא יעזור רוב להוציא את המסופק מכלל "עשירי ודאי ולא עשירי ספק").
השאלה שלי היא כיון דאשכחן שטומאה כן בטלה ברוב, אזי בהינתן היסוד דלעיל, הרי מוכח שטומאה אינה מציאות אלא הנהגה ביחס למציאות ויתכן שתתבטל.

כל המוזכרים לעיל לא נגעו בשאלה שאלתי כלל. הם דנים *לאחר* שנאמר ביטול ברוב. ואילו אני שואל *לפני* שנאמר ביטול, למה הוא אכן לא נאמר.
תודה רבה

ממש לא. הליכה אחר הרוב לא משנה את המציאות אבל משנה את הדין. לכן יש דין ביטול ברוב גם לגבי טומאה, שאמנם לא מבטל את הטומאה המטפיזית עצמה אבל מתיר אותה הלכתית.
אבל כפי שהסברתי כשיש טיפה טמאה שנופלת לנוזל טהור היא מטמאת את כולו במציאות, וממילא אין מה שיבטל אותה. הכל הוסבר ואיני מבין מה השאלה שלך. ככל שאני זוכר זה גם מה שהם עצמם כותבים (אמנם זה זיכרון מלפני עשרות שנים).