אימוץ על ידי זוג חד מיני

לא דומה דיבור על "בני זוג" לדיבור על "איש ואשתו" דייקא.
"ראובן הוא בן זוגו של שמעון" זהו אכן משפט מקובל היום,
לעומת זאת "ראובן הוא אשתו של שמעון" לא מקובל ואף יכול לפגוע.

איני יודע מה לשון החוק, אבל גם אם כתוב איש ואישה פרשנות אינה תמיד מילולית. מפרשים שהכוונה לבני זוג וזהו. סביר לגמרי.

לשון החוק היא "איש ואשתו"
השאלה היא אם פרשנות לא מילולית של המונח החא סבירה רק אם אתה מניח כתפיסה ערכית שזוגיות חד מינית היא לגיטימית.
במילים אחרות, האם במקרה הזה ניתן לומר שבג"ץ כפה את השקפתו האישית על מוסד הנישואין על לשון החוק?

כמעט כל פרשנות מניחה הנחות מעולמו של הפרשן. כך הוא גם בפרשנות ההלכתית והתלמודית ובכל פרשנות שהיא. מי שחושב שניתן להיצמד ללשון החוק בלי להכניס הנחות נוספות הוא נאיבי. זו שאלת החקיקה השיפוטית, ועמדתי על כך בהרחבה בספרי רוח המשפט.
מעבר לזה, בג"ץ לא כפה את השקפתו האישית (מה זה אישית? יש שם כמה וכמה שופטים). הוא מעריך שזו הנורמה המקובלת כיום בציבור, ולכן הוא מפרש כך את לשון החוק. אם אכן זו ההשקפה המקובלת בציבור אז עקרונית היה אמור לעשות זאת גם הרכב שמרני למהדרין.

חשיו,
חוק הפרשנות קובע ש״האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להפך״. הפעם פסיקת בג״ץ מתיישבת היטב עם החוק. כנראה שאפשר היה להגן גם על פסיקה הפוכה, אבל אין כאן אקטיביזם או כפייה של תפיסת עולם (אלכס שטיין לא היה פוסק לפי שיקולים כאלה).

התורה כתוב כי יגח שור איש את שור רעהו. האם לדעתך אפשר על בסיס זה לחייב בעל של כלב או תרנגול שהזיקו? בפרשנות המילולית מדובר רק על שור.

גם אם היה כתוב זוגות חד-מיניים/דו מיניים/זכר ונקבה/ עדיין היה אפשר לפרש בצורה סבירה לדעתי שזה כולל גם הומואים, לסביות, וכל הווריאציות של משפחה המתחדשות עלינו לטובה מדי יום, אז אם כוונת המחוקק היתה דווקא זוגות הטרוסקסואליים היה עליו לכתוב ברחל בתך הקטנה *לשון איש ואשתו כאן בא למעט זוגות הומוסקסואליים ושות' אז אנא כבוד השופט לא לפרש לי פה פירושים* ?
אני לא בטוח שפה זו בהכרח הייתה כוונת המחוקק, רק להבין עד לאן צריך להגיע עם הדקדקנות כדי למנוע פרשנות מרחיקה לכת על ידי שופט אקטיביסט מדי רח"ל 🙂 .
בנוגע לשור, מקובל שיש מידות שהתורה נדרשת בהן (אם כי איני יודע אם הן ניתנו מסיני או מחז"ל) אז מוסכם עלינו שיש בניין אב שממנו נלמד לגבי נושאים אחרים. מה שאין כן בספר החוקים הישראלי שמגיע בלי י"ג מידות, ששם סביר להניח שאם כתוב איש ואשתו התכוונו לזוגיות מסורתית, ובכלל על השופטים לצמצם ככל היותר את המרחב הפרשני.

גם טקסט שלא מגיע עם מידות דרש מפעילים עליו את המידות ההגיוניות, כמו קו"ח, בניין אב וכו'. מעשים שבכל יום.
אגב, החוק כן מגיע עם מידות דרש, בחוק הפרשנות.

הבנתי תודה, טוב לדעת.

הרב,
הדוגמא משור שנגח אינה דומה לדעתי כי שם אין סיבה להניח שהכותב התכוון דווקא לשור ולא לסוס או לכלב.
מה שאין כן באיש ואשתו, שיש סברא חזקה לומר שזה בדווקא, בהכירנו את סביבת המחוקקים שם קשה להניח שהיו מאפשרים זוגיות טרנסלהטבית

הנה פסק דומה מאוד בגישתו הפרשנית מאמש
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/15097525

מעניין שמינץ לא מוכן היה לעשות פה פרשנות מדרשית לפיה כוונת המחוקק הייתה באמירה רב "מי שבעל ידע תורני ברמה סבירה" והוא נקט שצריכים ללכת עם בגדים חמים…:)