הרחת אתרוג בחג – בימינו
הגמרא (סוכה לז:) אומרת שאסור להריח הדס בחג בגלל ששימושו העיקרי לריח ולכן הקצאתו למצווה מפקיעה אותו משימושו העיקרי הזה. הגמרא גם אומרת שלפי זה אתרוג דווקא מותר משום שימושו העיקרי הוא אכילה ולכן הוא מופקע רק מאכילה ולא מהרחה.
נגיד (לא חקרתי) שכיום השימוש העיקרי באתרוגים זה לא אכילה אלא הרחה (תעשיית הבשמים משתמשת בשמן האתרי שבקליפתו) – אז הגמרא תסכים שגם הוא מופקע מהרחה.
השאלה שלי אם אני יכול להסתכל על השימוש העיקרי שאנו עושים באתרוגים שהוא למצוות ארבעת המינים או מקסימום ריבת אתרוגים אחרי החג, ואז למרות שיש שימוש נרחב בתעשיית הבשמים באתרוגים אני מתחשב בשימוש הרווח בציבור ורק האכילה מופקעת כמו בזמן התלמוד?
למה לא? יתר על כן, היום שלא אוכלים אותו אין סיבה להפקיעו מאכילה.
לא הבנתי את הניסוח בסוף. זו עוד שאלה?
בשולי הדברים רק אעיר שלא ברור מסברה מדוע הוא מופקע רק משימושו העיקרי. ואולי שימוש אחר הוא שימוש שלא כדרך הנאתו ולכן אין כאן הנאה באיסור. כלומר זה לא היתר מהותי אלא פטור מדין נהנה שלא כדרך הנאתו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer