מס"נ על כרטיס אדי

שו"תמס"נ על כרטיס אדי
א' שאל לפני 2 חודשים

בקשר לשאלה ההלכתית אודות חתימה על כרטיס 'אדי', האם ניתן להציע את הכיון דלהלן:
 
א. יש איסור הלכתי להתאבד. ב. מותר הלכתית – או מצד 'עבירה לשמה'  – להתאבד בכדי להציל אנשים אחרים (רועי קליין). ובאנלוגיה לזה: א. נניח שיש איסור לקחת אברים בשעה שיש מוות מוחי (כי המוות ההלכתי הוא לבבי), וממילא לקיחת אברים מצד האדם זו פעולה של התאבדות (ומצד הרופא זה רצח). ב. אולם קביל לטעון שכיון שפעולה זו מצילה הרבה אנשים, אזי אני 'מוסר את נפשי' ו'מתאבד' על כך.
 
האם אנלוגיה זו מוצדקת מצד האדם שמעוניין לחתום על 'אדי'? שני הצעות לחלוקה בין המקרים: א. הצידוקים ההלכתים או המטא-הלכתיים ב-א', זה רק על אודות אירוע שמתרחש כעת. רק אז יש 'עבירה לשמה', אבל החלטה לחתום כעת על 'אדי' למרות שהאירוע יהיה בעתיד, לזה עתה אין צידוק. ויל"ע. ב. אין הבדל, אבל ב-א' האדם מקבל החלטה על עצמו, ולזה יש צידוק. אבל ב-ב' בסופו של דבר אנחנו לוקים ממנו אברים, ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות (למרות שהביע את הסכמתו בצלילות). ויל"ע.  

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים

הנחתך לא נכונה. אין שום היתר להתאבד כדי להציל אנשים אחרים. רועי קליין עשה מעשה אסור (אלא אם היה שם שיקול מבצעי-צבאי כלשהו, מה שלא נראה לי).
אבל לדעתי יש היתר לקצור לב אחרי מוות מוחי, וראה על כך במאמרי על תרומת איברים: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D1/
 

א' הגיב לפני 2 חודשים

האם אינך חושב שעל כגון דא נאמר 'עבירה לשמה'? והאם גם בכמות גדולה של אנשים לא תראה זאת כך?

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

ממש לא. מה זה קשור לעבירה לשמה? עבירה לשמה אינה עבירה בכוונה טובה. מדובר בסיטואציה שמצדיקה עבירה. לגבי חשיבות הכוונות בעבירה לשמה, הערתי על כך ותוכל לחפש כאן באתר (לדעתי זה לא חשוב, למרות שיש פוסקים שכתבו שכן).
בכמות גדולה של אנשים יש מקום להקל. כן כתב בציץ אליעזר למשל.

א' הגיב לפני 2 חודשים

לא כל כך הבנתי. האם מעשה עבירה שבאמצעותו אני מציל עשרה אנשים אינו המקרה האולטימטיבי המצדיק מעבר על עבירה? איזה סיטואציה מצדיקה יותר מכך?!

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

הצלת עם ישראל למשל. כשאומרים לך שאסור לך להתאבד כדי להציל מישהו אחר (אדם אחד, או שלושה). למה ההתאבדות שלך להצלתו אינה עבירה לשמה? כי זה בדיוק מה שאסרו. עבירה לשמה זה תמיד מצב שבו האיסור הוא כללי ופתאום נוצר מצב חריג שבו נראה לך שראוי לעבור את העבירה מסיבה שייחודית למצב המסוים ההוא. אז בגלל שאין היתר הלכתי כזה, זוהי עבירה, אבל עבירה לשמה. לעומת זאת, כשאתה עושה סתם עבירה שאותה עצמה ההלכה אסרה, אין שום היגיון להגדיר זאת כעבירה לשמה. אם אחלל שבת כדי לבקר חבר שלי זו עבירה לשמה? המטרה טובה, אבל ההלכה אוסרת בדיוק את זה. אין כאן מקרה חריג. זו סתם עבירה.

א' הגיב לפני 2 חודשים

תודה רבה על התשובה המפורטת.

אז אתה מסכים שבהצלת עם ישראל זה שונה, אז אני הנחתי שגם כאשר ההצלה היא של עשרה אנשים המצב שונה. אני מניח שתסכים איתי שהגבול לא חד. ועכ"פ חשבתי שהמעשה האסור הלכתית הוא התאבדות ללא הצלה (או הצלה מועטת). ובזה לדעתך טעיתי (שכן גם הצלה גדולה – אבל לא של כלל ישראל – אסורה הלכתית ועדיין אינה 'עבירה לשמה'). אוקיי. שוב תודה

יוגב הגיב לפני 2 חודשים

נראה תמוה לומר שקפיצה על רימון כדי להציל אחרים היא מעשה אסור, הגדרים של פיקוח נפש ודאי אינם שייכים במלחמה כי היא דורשת מסירות נפש וחלק ממסירות הנפש במלחמה הוא מעשים כאלו

השאר תגובה

Back to top button