מס"נ על כרטיס אדי

האם אינך חושב שעל כגון דא נאמר 'עבירה לשמה'? והאם גם בכמות גדולה של אנשים לא תראה זאת כך?

ממש לא. מה זה קשור לעבירה לשמה? עבירה לשמה אינה עבירה בכוונה טובה. מדובר בסיטואציה שמצדיקה עבירה. לגבי חשיבות הכוונות בעבירה לשמה, הערתי על כך ותוכל לחפש כאן באתר (לדעתי זה לא חשוב, למרות שיש פוסקים שכתבו שכן).
בכמות גדולה של אנשים יש מקום להקל. כן כתב בציץ אליעזר למשל.

לא כל כך הבנתי. האם מעשה עבירה שבאמצעותו אני מציל עשרה אנשים אינו המקרה האולטימטיבי המצדיק מעבר על עבירה? איזה סיטואציה מצדיקה יותר מכך?!

הצלת עם ישראל למשל. כשאומרים לך שאסור לך להתאבד כדי להציל מישהו אחר (אדם אחד, או שלושה). למה ההתאבדות שלך להצלתו אינה עבירה לשמה? כי זה בדיוק מה שאסרו. עבירה לשמה זה תמיד מצב שבו האיסור הוא כללי ופתאום נוצר מצב חריג שבו נראה לך שראוי לעבור את העבירה מסיבה שייחודית למצב המסוים ההוא. אז בגלל שאין היתר הלכתי כזה, זוהי עבירה, אבל עבירה לשמה. לעומת זאת, כשאתה עושה סתם עבירה שאותה עצמה ההלכה אסרה, אין שום היגיון להגדיר זאת כעבירה לשמה. אם אחלל שבת כדי לבקר חבר שלי זו עבירה לשמה? המטרה טובה, אבל ההלכה אוסרת בדיוק את זה. אין כאן מקרה חריג. זו סתם עבירה.

תודה רבה על התשובה המפורטת.

אז אתה מסכים שבהצלת עם ישראל זה שונה, אז אני הנחתי שגם כאשר ההצלה היא של עשרה אנשים המצב שונה. אני מניח שתסכים איתי שהגבול לא חד. ועכ"פ חשבתי שהמעשה האסור הלכתית הוא התאבדות ללא הצלה (או הצלה מועטת). ובזה לדעתך טעיתי (שכן גם הצלה גדולה – אבל לא של כלל ישראל – אסורה הלכתית ועדיין אינה 'עבירה לשמה'). אוקיי. שוב תודה

נראה תמוה לומר שקפיצה על רימון כדי להציל אחרים היא מעשה אסור, הגדרים של פיקוח נפש ודאי אינם שייכים במלחמה כי היא דורשת מסירות נפש וחלק ממסירות הנפש במלחמה הוא מעשים כאלו