חובת הליכה אחר מנהגי אבות בימינו.

יש לי חידוש בשבילך ובשבילו: מנהג המקום שלנו הוא ללכת אחרי מנהגי אבות. אגב, בתחילת מקום שנהגו אומרי לבני מישן "מנהג אבותיכם בידיכם". מדברים על מנהג אבות. אלא שאז זה היה שקול למנהג המקום, כי המשפחה חייתה באותו מקום לאורך דורות. לכן יש מקום לסברה שבעצם הכוונה הייתה למנהג של מקום ולא של אבות.
אם כן, במקור מנהג אכן כנראה נקבע לפי המקום, אבל בעולם שלנו המקום נעשה וירטואלי, שכן העולם מאד דינמי ואנשים משנים מקומות. לכן אין טעם לקבוע סטטוס לפי מקום. המוצא שמצאו הוא לקבוע זאת לפי מוצא, שזה עניין סטטי וקבוע.
המחויבות למנהג היא הלכה. ולכן יש מחויבות הלכתית למנהגי האבות.
אבל זה רק למנהגים בעלמא. מנהגים הלכתיים (כלומר מנהג לפסוק כך או כך בשאלה הלכתית) אין להם שום מעמד. אדם צריך לעשות מה שנראה לו בסוגיה. או אם אינו בר הכי אז לרבו.