הגעלת כלים והיחס לזוהר וחבריו
בוקר טוב לרב. תודה על כל העבודה הקשה שהרב עושה.
שאלה ראשונה:
לגבי הגעלת כלים – כלי שבישלתי בו בשרי ואחרי יומיים שבוע או חודש (x>24) הכנתי בו חלבי (או ההפך). בעצם עכשיו הכלי צריך הגעלה משום גזירה כלשהי. השאלה האם אפשר להרתיח בו מים או משהו כזה כדי להכשיר אותו? האוכל מן הסתם לא היה עד סוף הסיר ולא גלש החוצה. מדובר על כלי גדול שאין איפה להכשיר אותו בצורה הרגילה החיצונית. השאלה האם יועיל.
שאלה שניה:
יחס לזוהר ולקבלה – כיצד לשיטת הרב יש להתייחס לזוהר וחבריו? האם לזוהר יש סמכות פורמלית? או שצריך להתייחס אליו כמו שאר דברי הגאונים או הראשונים שאם נשמע סביר נקבל ואם לא אז לא? (בפועל, נראה שזו ההתייחסות גם של חרדים רק שאף אחד לא יגיד את זה בקול רם ואלו שכן תודבק על חולצתם תווית מזרוחניקעס) ומה לגבי הקבלה העממית יותר של הרמחל האריזל וכו' שבעצם אין מקור סמכותי לדבריהם אלא קבלה שלהם משמיים? האם יחס זהה לזוהר או יחס פחות חשוב?
תודה רבה
מפניני הלכה: https://www.yeshiva.org.il/midrash/244
הגעלת סיר צריכה להתבצע בתוך כלי גדול שניתן להכניס את כולו לתוכו. ואין להסתפק בהרתחת המים בתוך הסיר, מפני שמסתבר שבמשך השנה התבשיל גלש או ניתז על שפת הכלי, ואזי טעם החמץ נבלע ונדבק גם בשפתו העליונה של הסיר, ושפת הסיר אינה מוכשרת על ידי הרתחת המים בתוך הסיר.
כשאין כלי גדול שניתן להגעיל בתוכו את הסיר, יש למלא את הסיר שרוצים להכשיר במים ולהרתיחם, ובמקביל להרתיח מים בתוך כלי קטן, וכשהמים שבתוך הסיר ירתחו, יכניסו לתוכם את הכלי הקטן, והוא יגרום לכך שמים רבים יצאו ויישפכו על כל צידי הסיר ויגעילו את שפתו (עי' ע"ז עו, א; ועי' שו"ע תנב, ו).
אין שום סמכות פורמלית, לא לזוהר ובוודאי לא לאף אחד מהספרים המאוחרים יותר (שזה נכון גם בספרי הלכה).
שאלה קשורה אם אפשר…
כיום ישנם מחקרים שנעשו עי תלמידי חכמים שמראים שהכלים מנירוסטה שלנו לא בולעים ולא פולטים לפחות כמו זכוכית.
איני יודע מה טיבם של מחקרים אלו אבל נניח והם נכונים – האם ניתן לשנות את ההלכה בעניין הזה או שזה בגדר גזירה שבטל טעמה (וגם אז אפשר לדון כי הרי זכוכית לא בולעת ולא בכלל הגזירה משמע שהגזירה הייתה רק עם כלים שהולכים)?
האם ניתן לתלוש חצי מיורה דעה ולהכין ממנו מטוסים לפסטיבל השוקולד הקרוב?
אשמח לשמוע מה דעת הרב אם הוא מכיר את הסוגיא וגם אם לא באופן כללי על בסיס ההנחות והמחקר הללו
נשאלתי על כך לא פעם, ודומני שגם הערתי על זה בספר השלישי בטרילוגיה. אם אכן המחקרים נכונים, כל ההלכות הרלוונטיות אליהם בטלות ומבוטלות. אלו לא תקנות שבטל טעמן אלא תקנות שמעולם לא היו נכונות רק לא ידעו מזה. וזה שחלק ניכר מיו"ד יתבטל אינו שיקול בכלל. הוא נכתב בטעות מעיקרא.
לפי מה שחקרתי, מתברר שמה שהשתנה אינם החומרים עצמם, שמעולם לא בלעו אלא שנוצרה שכבה שומנים מעליהם. אך כיום חומרי הניקוי הכימיים מפרקים אותם ואין בהם טעם. מה שבעצם מעביר את השאלה לדין "כבולעו כך פולטטו", האם יש תקנה שדווקא בדרך זו יש להכשירו (ואפשר להניח שידעו שאין הוא הכרחי אלא שסברו שכך מסתבר שבטוח יפליט את הטעם באותה רמה שבלע), או שגם זה לא מחייב
עניתי על זה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer