הלוגיקה של הרב

ניסוח לא לגמרי מדויק של עמדתי. טענתי היא שאם אלוהים ברא את העולם הוא כנראה מצפה מאיתנו למשהו, ולכן צפוי שייתן לנו הוראות מה לעשות.
ולגבי התפילה, גם לא מדויק. טענתי היא שאין מעורבות שוטפת ואולי אין בכלל. אבל אין לי ודאות בזה, ולכן אין לי בסיס לבטל את תקנת התפילה של חז"ל. אם הייתי משוכנע שאין מעורבות לא הייתי מבקש בקשות (שאר חלקי התפילה לא דורשים הנחה לגבי מעורבות אלוהית). סמכות לא יכולה לאלץ אותי למלמל מילים שאיני מאמין בהן.
אתה מחליט שהתפילה היא עיקר העיקרים של עבודת השם. אני יודע שזוהי תפיסה רווחת, אבל אני לגמרי חולק עליה. התפילה היא בכלל תקנה דרבנן (וגם לרמב"ם שזה דאורייתא, מדובר על תפילה כלשהי ללא שום הגדרה ביום).
וגם אם היית צודק בכל, הקב"ה לא מכשיל אותנו. אנחנו מכשילים את עצמנו. מתעקשים להישאר בתפיסות ישנות שכבר ידוע שאינן נכונות. זו אשמה לגמרי שלנו. אתה מצפה שהוא יציל אותנו מעצמנו? הוא אפילו מאפשר לנו לחטוא ולא מציל אותנו מזה.