האם בהכרח אדם הלוקה בנפשו יבצע בחירה לא מודעת? או שרצונו אינו חופשי?
אני שואל זאת בעקבות שחרור שני החטופים שהיו עשור בשבי וסליחה על ההתבטאות …אני לא מבין מה היה הצורך בשחרורם ושחרור מחבלים תמורתם. הרי הם בחרו לעבור את הגדר וישנו סיכוי אפילו שהם העלו על דעתם שהם יוכלו להפוך לשבויים , אם כך אני רוצה לשאול האם גם אצל אנשים (שכנראה) רצונם אינו תמיד רצון חופשי , האם גם אצלם הבחירה יכולה להיות מודעת? שגם מודעת להשלכות ולסיכונים שלה?
כי אם כן אפשר להגיד שאולי לפחות אצל חלק מהם הבחירה הייתה מודעת ולכן אנו לא מחויבים לשחררם
אתה חושב דיכוטומית מדיי.
קודם כל, לא כל לקות נפשית היא אבדן הבחירה. יש רמות שונות וסוגים שונים.
אבל גם אם הם בחרו, אדם שטעה ראוי גם הוא להשתדלות להצילו. אדם שרוצה להתאבד אנחנו מנסים להציל אותו. אתה צודק שאולי המחיר שנשלם יהיה נמוך יותר. אדם שנסע בפראות בכביש ונפגע מטפלים בו בבי"ח. מה עוד שיש את המשפחות שלהם שלא שותפו בהחלטה.
איני יודע מהי הרמה של אותם הלוקים בנפשם כך שכנראה איני יכול לדעת האם בחירתם הייתה מודעת או לא .. אבל גם אם כן איך ניתן להגיד שזו טעות? הרי אולי ניתן להגיד שמכיוון שהם לוקים בנפשם הם לרוב יבצעו בחירות (לא משנה אם הן מודעות או לא) שיובילו אותם לטעויות נוראיות כמו אלו
ועל כן מדוע שעל כל טעות שטועה בן אדם שלוקה בנפשו נתחייב אנחנו לשחררו? (ובנוסך לשלם על זה ביוקר בשחרור אלפי מחבלים…)
עניתי על זה.
כן תודה! שמתי לב עכשיו שענית על זה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer