קל וחומר קרן ברה"י
במשנה בב"ק כד: מובא(ר"ט)ק"ו שקרן חייבת נ"ש ברה"י משן ורגל ובמשנה ישנם ב' צורות להעמיד את הק"ו א,להתחיל ולהוכיח שרה"י יותר חמור (מכך ששו"ר פטורים ברה"ר וחייבים ברה"י)ומשכך הואיל וקרן ברה"ר חייבת ח"נ ברה"י תתחייב נ"ש ב.להוכיח שקרן יותר חמור משו"ר (מכך שקרן חייבת ברה"ר בשונה משו"ר )ומשכך הואיל ושו"ר חייבים ברה"י נזק שלם ק"ו שקרן חייבת, ןבתוס' שם כה. מעמיד אפשרות שלישית לבנות ק"ו דרך הרשויות ,לא הבנתי איך יש אפשרות שלישית
ועוד מה ההבנה באפשרות הראשונה שהחמור יהיה יותר מהקל (גם לרבנן צריך לנגיע לדיו)
לא חושב שיש אפשרות שלישית. כוונתך לתוס' על הבלעת הפירכא?
לא הבנתי את שאלתך בסוף. בדיוק בגלל זה סובבו את הקו"ח כדי שלא יהיה 'דיו'. על הניסוח הראשון אכן יש 'דיו'. אמנם ייתכן שהם עשו זאת רק לשיטת ר"ט, אבל איני חושב שהכרחי להבין כך.
הסוגיא שם מסובכת ברמה הלוגית ואין כאן המקום לפרט יותר.
אכן כונתי לתוס' הנ"ל נראה מדבריו שישנה אפשרות להעמיד הק"ו בצורה שהרשות החמורה דורשת שבה יתחייבו נ"ש ביחס לשאלה השניה נראה שם שדיו הינו דין נוסף לק:ו(ובגמ' יש הו"א שאין דיו גם במקום שאינו פורך את הק"ו)הלכך שאלתי מדוע הק"ו דורש שיהיה יותר חמור מהקל (וכן בהסגרת מרים שלולי הדיו היתה נסגרת שבועיים)
אני לא חושב שהם מדברים על קו"ח מסוג שלישי אלא זה הקו"ח של הרשויות ובכל זאת לא אומרים 'דיו' כי לומדים את ההחמרה היחסית ברה"ר שתהיה גם בחה"נ.
אם אפשר קישור לאיזשהו טקסט שמבאר את הסוגיה הזו, כי גם אני נתקעתי בה. למה זהו דיו, הרי אפשר ללמוד את הקו בשני אופנים, ובאופן השני אין פירכא
לא זכור לי שכתבתי על כך. יש בספר על המידות ההגיוניות פרק שעוסק ב'דיו' ובסוגיה הזאת. אבל זה נכנס לפורמליזם שפיתחנו שם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer