מאן דסני עלך מול הצו הקטגורי
האם יש הבדל מהותי בין מאן דסני עלך לבין הצו הקטגורי?
למשל במקרה שמה שאני עושה לא מזיק לחברי אלא מזיק לעצמי לכאורה לפי מאן דסני עלך – לחברך הוא דלא תעביד הא לעצמך תעביד.
ובמקרה הפוך למשל אם יש מקרה שבו אני עושה משהו שהוא לא מזיק ישירות לחברי אבל אם כולם יעשו את זה זה יהיה בעייתי (אולי הדוגמא של אזעקה מתאימה), אז לפי הצו הקטגורי זה יהיה אסור ולפי מאן דסני זה לכאורה יהיה מותר
השאלה היא האם זה הכרחי ואולי יש הבדל יותר עמוק מאחורי הקלעים. (הרבה אוהבים להגיד שקאנט בעצם כבר נמצא במקורות שלנו ולכן לא צריך ללמוד כלום, כמו שהכל נמצא אצל הגרא ואצל ר צדוק בדילוגי אותיות)
ברור שאלו צווים שונים. מה השאלה? כל הדוגמאות שהבאתי בטורים על הצו הקטגורי (העלמת מס, הצבעה בבחירות, שימוש באוצר בי"ד) לא מתאימות לצו של הלל הזקן.
יש דמגוגים שאוהבים להציג את זה בצורה כזו שזה אותו דבר ובעצם הכל כתוב כבר אצלינו. אני לא אוהב שאומרים את זה כי בדרך כלל זה לא נכון. אחרי שכבר מצאו משהו תמיד אפשר להלביש את זה על טקסט עמום כלשהו מהמקורות או בדילוגי אותיות. (הרב פעם אמר שהביקורת הזו לא תמיד ישרה כיון שלפני שזה קרה לא יודעים מה לחפש. עכל"ק. אבל גם אם הרב צודק אז מה זה שווה? אם יש לי ספר קסמים שהכל כתוב בו אבל אי אפשר לדעת כלום עד שזה נהיה לא רלוונטי אז זה סתם לא מועיל וזה שווה ערך כאילו לא כתוב שם כלום)
רציתי בשאלה באמת לוודא שיש הבדל מהותי ביניהם ושמה שאני מבין זה לא שינויים במקרה אלא בעצם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer