החילוק בין פנומנה לנאומנה

למען השלמות אני אעתיק את מה שהרב כתב בטור ייצוג וחשיבה לא מילולית: 1. ייצוג רעיוני (טור 379):
כמשל לדבר, ניתן לבחון טעות של רבים מפרשני קאנט, שמסבירים את משנתו כאילו הוא מצביע על מגבלה שלנו ושל יכולותינו. הם טוענים שלפי קאנט אין לנו אפשרות לתפוס את הדבר כשלעצמו (הנואומנה) אלא רק את ההופעות שלנו לעינינו (הפנומנה), וזאת מפני שאנחנו מוגבלים. אך זוהי טעות. תפיסה מעצם הגדרתה היא הכנסת הדבר הנתפס לקטגוריות של התופס. לכן תפיסה תמיד נעשית דרך ייצוג. זו לא מגבלה אלא מעצם מהותה של תפיסה באשר היא.

כך למשל אין טעם לשאול מה צבעו האמיתי של השולחן שלפניי. יש שטוענים כי אני רואה אותו כחום רק בגלל אילוצי ההכרה שלי (המוח שלנו מבחין בין שבעה צבעים בגלל מבנה הרצפטורים שיש בו, שמתרגמים גלים אלקטרומגנטיים באורכי גל שונים לצבעים שונים). אז מה צבעו האמיתי? זו שאלה שמבוססת על חוסר הבנה. אין לשולחן צבע אמיתי. צבע הוא אותה תופעה שנוצרת בהכרתנו כשגל אלקטרומגנטי פוגע ברשתית העין שלנו. בלי עין ובלי מנגנון עיבוד ויזואלי אין צבעים, ולכן לשולחן כשלעצמו אין צבע. הצבע קיים רק בהכרה התופסת.

דומה נוספת היא אותה שאלה ידועה לגבי עץ שנופל ביער, האם כשאין שם אדם שמאזין הוא משמיע קול. אנשים מזלזלים בשאלה הזאת ונוטים לראות בה עסק ספקני (כאילו מה שאנחנו רואים לא קיים כשאיננו מתבוננים בו). אך זוהי טעות. ברור שנפילת העץ לא משמיעה קול אלא אם יש שם עור תוף שהגלים האקוסטיים שהיא מחוללת פגעים בה. קול אינו קיים בעולם. בעולם שי גלים אקוסטיים, וכשהם פוגעים בעור תורף הם יוצרים בהכרה שלנו פנימה את מה שאנחנו מכנים 'קול' (בדיוק כמו בדוגמת הצבע). לכן התשובה היא שכשעץ נופל ביער הוא אינו משמיע קול אלא רק יוצר גל אקוסטי. אין כאן שום דבר ספקני, וגם לא היפותזה פילוסופית שנויה במחלוקת. זו עובדה פשוטה.

וכך הוא לגבי כל תפיסה אחרת שלנו. התפיסות שלנו לעולם מתוארות במערכת המושגים ודרך מבנה ההכרה שלנו. דרך הצבע אנחנו תופסים את מבנה הגבישי של השולחן, שהוא משהו שקיים בעולם עצמו. אבל כל תיאור של המבנה הזה, לעולם יינתן במונחי ההכרה שלנו ואין לו משמעות בעולם עצמו. הצבע והקול הם הלבושים או הייצוגים של התופעות שבעולם עצמו.[1] זה בדיוק מה שטוען בעל התניא בסוף דבריו, שהמחבק את המלך דרך לבושיו הוא כמחבק את המלך עצמו.

??

פשוט הסברת פה את מה ששאלתי אז העתקתי את זה לפה.