שם טוב גפן

היי, שבוע טוב.
הנה חלק מהטענות.

בזקנתנו יתראה לנו הזמן יותר קצר מאשר בבחרותנו[2]. ג) לפי נסיונות החכם די־קינסי, התראה לו, אחר בליעת אפיום, על פי רוב, כאילו עברו עליו משמונים עד מאה שנה בלילה אחד. עוד יותר מזה: לו נדמה, כי עברו עליו אלף שנים שלמות מיום אחד עד השני; להחוזים בעת חזיונותיהם יתראה להם כאילו עברו עליהם שנות עולם, אף כי החיזיון כלה טרם הספיק להתרוקן שעון החול.

השאלה שלי היא האם זה סביר לחשוב שבאבולוציה גם התפתחה והשתנתה צורת הזמן שלנו?
לכאורה הראיה מהנביא שהיה מרגיש את הזמן בעתיד וחווה זאת כתקופה למרות בתכלס זה היה דקות בודדות.

ושאלה נוספת ברשותך, הרי הצבע האדום, או הקול של עץ נופל נמצאים רק בהכרה שלנו ולא במציאות עצמה ששם יש רק גל אקוסטי, מה שונה לטעון שהזמן כפי שאנו תופסים אותו לא קיים במציאות, ולכן תחושת הזמן שלנו כיום שונה מבעבר, ואז השאלה של בן כמה העולם פשוט לא תיהיה מדויקת?
(זו רק הרחבה של אותה שאלה למעלה, מקווה שתבין את כוונתי)

השאלה הפסיכולוגית באיזה קצב אנחנו מרגישים את חלוף הזמן לא קשורה לנדון דידן. השאלה היא כמה זמן חלף, במדדים אובייקטיביים (שנים, ימים, שעות).
שוב, זה שאנחנו חווים את הקצב בצורות שונות לא אומר מאומה על הזמן עצמו. הזמן הוא הדבר שגורם לנו את התחושה הזאת. בדיוק כמו הגל האלקטרומגנטי שגורם לנו את תחושת הצבע.
השאלה בן כמה העולם מדויקת ומוגדרת לחלוטין. זו שאלה בפיזיקה ולא בפסיכולוגיה.
יש שטיפלו בשאלה הזאת בכלים מדעיים, כלומר תרגמו את משך הזמן שחלף מהמפץ למונחי הזמן שקיים היום (תורת היחסות קובעת שקצב זרימת הזמן תלוי בצפיפות המסה ביקום, וזו פוחתת עם הזמן). זה דיון מקביל אבל הוא נעשה בכלי הפיזיקה ולא בפסיכולוגיה.

אז אם הדבר כל כך פשוט, שעוסקים כאן במשהו אובייקטיבי (גם אני מסכים איתך) איך הגיע שם טוב גפן לתיאוריה שלו? הרי ברור שהוא היה משכיל עם הבנה בסיסית לכל הפחות בנושא.

בכלל מהיכן מגיע תפיסה כזאת של אידאליזם קיצוני שסובר שהכול נמצא בתודעה בלבד ואין דבר מחוץ לנו? אני מניח שדיברת על כך באילו מספריך או מאמר/טור, אז אם תוכל להפנות אותי ולדייק אותי אשמח.

אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ולא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.
לדעתי אף אחד לא באמת חושב שהכל בתודעה. זה משחק אינטלקטואלי שמעלה אפשרות עקבית לוגית ומגן עליה.