האם להב”ה הוא ארגון גזעני? (טור 484)

בעקבות הטור הקודם שעסק בליברליזם שפוי מול פרוגרסיביות, חשבתי להוסיף עוד טור שמתבונן בצורה דומה על גזענות. הטריגר היה סיפור משעשע (ראו גם כאן) על תחרות הסיפור הקצר של ארגון להב”ה (עמותה בעלת מטרות ספרותיות ואמנותיות מופשטות. חלק מתופעת הניו אייג’), שקראתי לפני כמה ימים. לאחר מכן חשבתי שאולי הכתבה הזאת היא עצמה הסיפור הזוכה …

האם להב”ה הוא ארגון גזעני? (טור 484) לקריאה »

האם איראן זה כאן? על פרוגרסיביות וליברליזם שפוי (טור 483)

בס”ד לפעמים יש לי תחושה שמדינת ישראל מתנהגת כמו איראן. השתלטות של גורמים דתיים פנאטיים שתקועים בימי הביניים והצלחתם בכפיית ערכיהם המעוותים על כלל הציבור מדאיגה אותי לא פעם. אבל אז אני צובט את עצמי ושם את הדברים בפרופורציה. זה לא נכון אובייקטיבית. יש החלטות ופעולות בעייתיות מאד, אבל זו אינה איראן. זו פרימיטיביות וכוחנות, …

האם איראן זה כאן? על פרוגרסיביות וליברליזם שפוי (טור 483) לקריאה »

המבנה הקזואיסטי של התלמוד (טור 482)

בס”ד בטור הקודם עסקתי בתפקידן של הנפקא מינות בחשיבה התלמודית. נקודת המוצא לדיון הייתה היחס בין הלימוד לבין השלכותיו המעשיות (שנדון בטור 479). בטור הזה ארצה לגעת בנקודה משיקה, והיא מדוע התלמוד מעדיף להציג את הדיונים והעקרונות שלו דרך מקרים מעשיים ולא דרך עקרונות תיאורטיים כלליים. במינוח משפטי זוהי שאלת הקזואיסטיות של התלמוד. השאלה במאמרי …

המבנה הקזואיסטי של התלמוד (טור 482) לקריאה »

תפקידן של ‘נפקא מינות’ (טור 481)

בס”ד בטור 479 עסקתי במטרתו של לימוד תורה, וביחס בין הלימוד לפסיקת ההלכה. טענתי שם שמחד הלימוד אינו רק אמצעי לדעת מה לעשות (כלומר מכשירי מצווה לקיום), ומאידך לימוד מסתיים במסקנה מעשית. טענתי הייתה שהדרישה שהלימוד יהיה מסקני לא אומרת שהוא אמצעי לקיום אלא שזו צורתו הנכונה של הלימוד: לימוד נכון צריך להסתיים בהשלכות מעשיות. …

תפקידן של ‘נפקא מינות’ (טור 481) לקריאה »

האם הפילוסופיה כה משעממת, ומה לזה ולאורתודוקסיה מודרנית? (טור 480)

בס”ד בהתחלה תכננתי לכתוב טור על הפילוסופיה ומשמעותה, כתגובה למאמר של ידידי פרופ’ משה קופל שאיקלע לידיי. מהר מאד ראיתי שהוויכוח הזה לא נוגע רק לפילוסופיה אלא לגישות שונות לחיים בוודאי לאמונה. בעצם הגעתי למסקנה שיש כאן גריסה שונה של אורתודוקסיה מודרנית, ובמובן הזה יש כאן המשך לסדרת הטורים שהסתיימה זה עתה (475 – 478). …

האם הפילוסופיה כה משעממת, ומה לזה ולאורתודוקסיה מודרנית? (טור 480) לקריאה »

שתי הערות על תלמוד תורה (טור 479)

בס”ד לכבוד חג השבועות המתקרב אעניש אתכם בטור נוסף השבוע, והפעם שתי הערות על תלמוד תורה. מדובר בדברים שכבר כתבתי עליהם בעבר, אבל החלטתי לאסוף ולארגן אותם לקראת החג ש”כולו לכם”. הטור מחולק לשני חלקים: א. מטרת הלימוד. ב. בין תלמוד תורה למצוות תלמוד תורה. בסוף אנסה גם לחבר ביניהם.   א. מטרת הלימוד עמל …

שתי הערות על תלמוד תורה (טור 479) לקריאה »

מהי אורתודוקסיה מודרנית: מה בינה לבין רפורמה? (טור 478)

בס”ד בשלושת הטורים הקודמים הצגתי מפה די מפורטת של מצבים ומכניזמים של שינוי הלכתי ומיינתי את טיעוני השינוי וההתנגדות לסוגיהם. בטור האחרון הצעתי אפיונים לאורתודוקסיה מודרנית, והנגדתי אותה בעיקר לשמרנות לא מודרנית. הסברתי בסוף הטור שמתבקשת כעת השאלה ההפוכה: האם יש כאן שיטה שמרנית, או שמא רק ניסחתי מחדש את עקרונות הרפורמה. כדי לענות על …

מהי אורתודוקסיה מודרנית: מה בינה לבין רפורמה? (טור 478) לקריאה »

מהי אורתודוקסיה מודרנית: התחום האפור (טור 476)

בס”ד בטור הקודם ראינו את ההבדל בין שני סוגי שמרנות: שמרנות פשטית שדוגלת בקיום הוראות המסורת כפי שהן, ושמרנות מדרשית שדוגלת בקיומן בהתאם לפרשנות המתאימה לנסיבות העכשוויות. ראינו שבפועל מדובר בהבדל שבאתוס יותר מאשר הבדל שבמהות, שכן בפועל כל האורתודוקסיה היהודית היא שמרנית מדרשית, אמנם במינונים שונים. בטור הזה אשלים את הדיון דרך הצבעה על …

מהי אורתודוקסיה מודרנית: התחום האפור (טור 476) לקריאה »

מהי אורתודוקסיה מודרנית: ניתוח מקדים (טור 475)

ִ בס”ד בטור 448 עסקתי באיסור ערכאות, והדגמתי דרכו את שיקולי הפאסט נישט שהוצגו בטור שלפניו (לגבי חובת איבוד עבודה זרה). הכיוון הזה לגבי הטיפול באיסור ערכאות בימינו עלה אצלי לראשונה בשיעור שנתתי בכינוס ההקמה (שכנראה היה גם טקס הקבורה) של הפורום האורתודוקסי בישראל. הכינוס הזה ניסה לייבא לישראל תופעה אמריקאית, ששמה בישראל (בעם ישראל, …

מהי אורתודוקסיה מודרנית: ניתוח מקדים (טור 475) לקריאה »