שיפוט מוסרי של אדם לשיטתו (טור 372)
בס”ד לפני כמה ימים עלתה שאלה באתר לגבי שיפוט מוסרי של הנאצים. תוך כדי הדיון התעוררה השאלה לגבי שיפוט מוסרי שאנחנו עושים להתנהגותו של אדם או קבוצה כלשהם, האם הוא צריך להיעשות לשיטתו של אותו אדם או לשיטתו של השופט (לשיטתי). משום מה חשבתי שכבר התייחסתי לזה לא פעם, אבל בחיפוש באתר לא מצאתי דיון …
הנעה אמוציונלית והנעה שכלית: בין רגש לחוויה (טור 371)
בס”ד לפני כמה שבועות נשאלתי על ידי הראל כיצד ניתן לשאוב ממשנתי רוח שתניע את מפרשי עבודת השם שלנו, או לפחות לוודא שמשנתי האנורקטית לא תנטרל או תכבה רוח שנכנסת לשם מכיוונים אחרים. כפי שכתבתי בתשובתי שם, השאלה הזאת מתעוררת לא פעם (ראו למשל כאן), וכמובן שגם לי עצמי היא מציקה. בטור הזה אני רוצה …
הנעה אמוציונלית והנעה שכלית: בין רגש לחוויה (טור 371) לקריאה »
על פשט ודרש (טור 370)
בס”ד על פשט ודרש לפני זמן נשאלתי בשו”ת (לא בפעם הראשונה) על הסתירה בין פשט הפסוק “עין תחת עין” למדרשו (ממון תחת עין). עניתי לשאלה דרך כמה עקרונות יסודיים בהבנת היחס בין פשט לדרש, וכאן ארצה להרחיב מעט יותר בעניין המטריד הזה. לא אכנס כאן לשאלה האם הדרשנים עושים מה שהם רוצים או שיש כללים …
מבט על היחס בין פיתוי לסחיטה בכפיית גט (טור 369)
בס”ד במאמר לשורש השישי עמדנו על ההבחנה של הפילוסוף היהודי אמריקאי, רוברט נוזיק, בין פיתוי לסחיטה. לפני כמה ימים שלחו לי כתבה של קלמן ליבסקינד לגבי סחבת בכפיית גט שהעלתה לי כמה הרהורים נוספים בעניין זה, ורציתי לחלוק אותם אתכם. אני מנצל את ההזדמנות כדי לתאר שוב, למי שעוד זקוק לזה בכלל, איך מתנהלת הרבנות …
כמה מילים בעקבות לווייתה של רות דיין (טור 368)
לזכרה של רות דיין ז”ל בסוף השבוע שעבר הלכה לעולמה רות דיין, אשתו לשעבר של משה דיין, בגיל קרוב ל-104. רות הייתה אישיות מיוחדת, שהביוגרפיה שלה שזורה באופן הדוק בהיסטוריה של המדינה. היא עברה וחוותה רבים מהאירועים המרכזיים שעברו עלינו והייתה מיודדת עם אישים מיוחדים בארץ (כמו וינגייט, יצחק שדה ועוד רבים) ובעולם. היא …
התייחסות עצמית בעשיית תשובה (טור 367)
בס”ד בטורים האחרונים עסקנו בהתייחסות עצמית. בטור האחרון סקרתי כמה מופעים הלכתיים של התייחסות עצמית והבחנתי ביניהם. לכל אורך הדרך השוויתי את הלוגיקה של המופעים השונים לזו שנמצאת בביקורתו של רון אהרוני על הפילוסופיה. אזכיר כי הוא טוען שאסור לנו לזהות בין האדם כאובייקט וכסובייקט, והתייחסות עקבית חייבת לראות התייחסות עצמית בדיוק כמו התייחסות של …
מופעים של התייחסות עצמית בהלכה (טור 366)
בס”ד בטורים האחרונים עסקתי בהתייחסות עצמית, וקשרתי זאת להבחנה בין שני אספקטים של האדם: כסובייקט וכאובייקט. הזכרתי את טענתו של רון אהרוני שאסור לזהות בין שני אלו, ושהזיהוי הזה הוא כשל שעומד בבסיס כל הסוגיות הפילוסופיות. טענתו היא שכאשר אנחנו מנסחים טענה על אדם א שפועל או מתייחס בדרך כלשהי לאדם ב, אסור לנו להציב …
נטיותיו הפרדוקסליות של שלום חנוך, או: מבט פואטי על פרדוקסים (טור 365)
בס”ד לאשתי היקרה דפנה בעקבות שני הטורים הקודמים שעסקו בהסקת מסקנות מסתירות והתייחסות עצמית, חשבתי שכדאי לקשור לכאן דיון פואטי על הנושא הזה. לא מעט מהפרדוקסים והסתירות בפילוסופיה מתעוררות עקב התייחסות עצמית (self reference. ראו בטור 157 ועוד). רציתי כאן להוסיף התייחסות פואטית לדיון הזה. פרדוקס השקרן והתייחסות עצמית הדוגמה הבולטת והידועה ביותר להתייחסות עצמית …
נטיותיו הפרדוקסליות של שלום חנוך, או: מבט פואטי על פרדוקסים (טור 365) לקריאה »
הבהרות לגבי טיעונים אונטולוגיים ורציונליזם (טור 364)
בס”ד בטור זה ברצוני להבהיר כמה אספקטים שלא חודדו דיים בטור הקודם, וכולם נוגעים ליחס בין רציונליזם לבין טיעונים אונטולוגיים. מבט נוסף על הוויכוח הרציונליסטי-אמפיריציסטי בטור הקודם עסקתי בין היתר ברציונליזם שגורס שניתן להכיר את העולם באמצעות השכל (ולא רק בכלי ההכרה). הזכרתי שהאמפיריציזם תוקף את הרציונליזם בנקודה הזאת, בטענה שבלתי אפשרי להסתמך על השכל …
הבהרות לגבי טיעונים אונטולוגיים ורציונליזם (טור 364) לקריאה »