על משמעות ומטרה בשיח האידאולוגי החרדי (טור 321)
בס”ד בטור הקודם עמדתי על כך שאין להתחשב בשיקולים מטפיזיים בגיבוש עמדה וקבלת החלטות לגבי מה שקורה בעולם. טענתי שהטעות הזאת מאפיינת הן את השיח הציוני-דתי (מבית מדרשו של הראי”ה קוק) והן את השיח החרדי האנטי-ציוני הקיצוני (מבית מדרשם של חסידות סאטמאר ונטורי קרתא). שני הצדדים, לטענתי, נתלים בגיבוש עמדותיהם וקבלת החלטותיהם גם בשיקולים מטפיזיים: …
“בהדי כבשי דרחמנא למה לך?!”: מבט על אגדה תלמודית ולקחיה (טור 320)
בס”ד לא פעם כתבתי כאן שקשה מאד להפיק לקחים מאגדות חז”ל. זאת בעיקר מפני שבנושאים מחשבתיים יש לנו עמדות אפריוריות (לא כמו ברוב השאלות ההלכתיות), ולא פחות מכך מפני שהאגדות ניתנות לפרשנויות רבות ושונות (הרבה יותר מאשר ההלכה). דומני שלא פגשתי עדיין מקרה של אדם שחשב X, ורק בגלל שיש אגדה תלמודית שממנה יוצא אחרת …
“בהדי כבשי דרחמנא למה לך?!”: מבט על אגדה תלמודית ולקחיה (טור 320) לקריאה »
מבט לוגי על סוגיית “תרי ותרי” (טור 319)
בס”ד אני בשוונג מהטור הקודם, אז אטול כעת עוד סוגיא ואתבונן עליה במבט לוגי. אקדים שבטור 195 הגדרתי מבנים לוגיים של פרדוקס ואנטי פרדוקס, ובטור 196 הבאתי לשני המבנים הללו דוגמאות הלכתיות. אני אחזור כאן בקצרה על ההגדרות הללו ואציג אותן באופן מעט שונה כדי ליישם אותן בסוגיית “תרי ותרי”. מהי טענה? אריסטו כבר לימד …
בכלל מאתים מנה (טור 318)
בס”ד בטור זה ארצה לגעת בסוג מיוחד של קל וחומר, שמכונה אצל בעלי הכללים ‘בכלל מאתים מנה’. לכאורה מדובר בטיעון לוגי טהור, ובמובן הזה הוא חריג לעומת שאר מידות הדרש (כולל הסוגים האחרים של קל וחומר). אנו נראה כאן שוב שיישומה של הלוגיקה לגבי תחומים מציאותיים צריך להיעשות בזהירות רבה (עמדתי על כך גם בטור …
שיטת הפלפול, כללי שיח וסתימת פיות (טור 317)
בס”ד בתנופה מהטור הקודם, אמשיך לעסוק קצת בפגמים בשיח הציבורי. ברצוני לעסוק בתופעה של כללי שיח, שרבים מהם משויכים לעקרונות התקינות הפוליטית (אם כי לא כולם). אבל לפני כן אקדים דיון שיש לו גם חשיבות בפני עצמו. בין פוניבז’ לסולובודקה לפני שאתחיל אציין שכל התיאור שבכאן עוסק אך ורק בבני ברק המעטירה. הירושלמים (תלמידי חברון, …
הממזרים שינו את הכללים: מבט על התקינות הפוליטית (טור 316)
בס”ד בשבועות האחרונים מתנהלת מחאה חריפה בארה”ב בעקבות הריגת ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר, ובמסגרתה משתוללים גם האנשים, ולא פחות מכך משתוללת גם התקינות הפוליטית (פי סי – Politically Correct). היא מגיעה בימים אלו לרמות גבוהות מבעבר, לעתים הזויות ממש. ספרים מוצאים מהספריות, פרקים יורדים מסדרות, ואפילו סרט קלסי כמו חלף עם הרוח הוצא משירות …
הממזרים שינו את הכללים: מבט על התקינות הפוליטית (טור 316) לקריאה »
במקום קינה: מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ה. הרנסנס החסידי (טור 315)
בס”ד בטורים האחרונים עסקתי במקומו של הרגש בעבודת ה’ ובכלל. הסדרה התחילה בעקבות תגובות שקיבלתי על הריאיון עם יאיר שלג במקור ראשון (ראו בטור 310). אבל הייתה לכתיבת הסדרה הזאת סיבה נוספת. כמה ימים לפני כן שלח לי גיל טור ובו תיאור בעייתי של החוויות של ארז משה דורון, מורה ברסלבי ידוע, סביב מנהיגותו הרוחנית. …
במקום קינה: מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ה. הרנסנס החסידי (טור 315) לקריאה »
מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ד. על הערך בקיומם של רגשות וחוויות (טור 314)
בס”ד בטור 310 הגבתי לטענות שעלו נגד דברים שאמרתי בראיון ליאיר שלג במקור ראשון. בתוך הדברים חזרה שוב ושוב הטענה שאני מתנכר שלא בצדק למשמעותם של חוויות ורגשות בעבודת ה’ ובכלל. כדי להסביר ביתר פירוט את עמדתי בנושאים אלו, התחלתי מיד לאחר מכן סדרה שעוסקת במעמדם וערכם של חוויות ורגשות בעולם הקוגניטיבי שלנו ובעבודת ה’. …
מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ד. על הערך בקיומם של רגשות וחוויות (טור 314) לקריאה »
מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ג. רגשיות רגועה (טור 313)
בס”ד בטור הקודם עמדתי על הבעייתיות שבהתנהלות מתוך אקסטזה דתית. אבל אקסטזה אינה שם נרדף לרגש, ומטרתי כאמור לדון במעמדו של רגש בכלל.[1] כאן ארצה לבחון את ההתנהלות הרגשית עצמה, גם במצבים “רגועים”. מכאן והלאה ארצה לטעון שתי טענות: 1. בטור הנוכחי אטען שגם במצבים כאלה שימוש לא נכון ברגש עלול להוביל לתוצאות בעייתיות.[2] טור …
מקומה של הרליגיוזיות באמונה הדתית: ג. רגשיות רגועה (טור 313) לקריאה »