מה ההבדל בין דין בחפצא לדין בגברא? (טור 230)

בס”ד עוד לא גמרנו עם פרשת מטות. הרי לנו הטור השלישי שהתעורר לי בשבת שעברה, בה קראנו את פרשת הפרת נדרים. במסורת התורנית לא מקובל לעסוק בהנהרת מושגים וברפלקסיות מתודולוגיות. הלומדים משתמשים במושגים ובעקרונות שונים, אבל בדרך כלל לא עוסקים במושגים ובעקרונות הללו עצמם ובמשמעותם המדויקת. לרובנו יש הבנה אינטואיטיבית של המושגים הללו, וזה מאפשר …

מה ההבדל בין דין בחפצא לדין בגברא? (טור 230) לקריאה »

על הסברים צולעים ומושגי צללים (טור 229)

בס”ד בטור 226 ו-228 עסקתי במעמדן של ראיות סטטיסטיות במשפט. הצעתי הסבר מדוע ראיות כאלה אינן מקבלות יחס דומה ליחס שניתן לראיות ישירות, למרות שלכאורה מדובר באותה רמת אמינות (הסתברות). בטור 228 עמדתי על כך שיש שתי דרכים להסביר מדיניות ראייתית: או בנימוק שקשור לאמינות הראיה המדוברת או בנימוק פרקטי שקשור להשלכה מעשית כלשהי (השפעה …

על הסברים צולעים ומושגי צללים (טור 229) לקריאה »

על סטטיסטיקה ומשפט – המשך (טור 228)

בס”ד בטור 226 (להלן: הטור הקודם) עסקתי בשאלת מעמדן של ראיות סטטיסטיות מול ראיות ישירות (אינדיבידואליות). השאלה היסודית הייתה מהו ההבדל בין מצב שבו תשעים ותשעה אסירים מתוך מאה מתנפלים על סוהר, שבו מקובל שאי אפשר להרשיע נאשם על בסיס שיקול הסתברותי (שרוב הסיכויים, 99%, שהוא היה ביניהם), לבין הסתמכות על עדות ראיה של עדים …

על סטטיסטיקה ומשפט – המשך (טור 228) לקריאה »

חינוך ילדים ואונס קבוצתי: בין פסיכולוגיה ללוגיקה (טור 227)

בס”ד כבר התרגלתי שלדבריי בטורים הכי משמעותיים (כמו בטור האחרון) אין התייחסות. קול קורא במדבר :). אז הנה עוד פוסט שהוא אמנם טריוויאלי יותר מקודמו אבל (או, בעצם: ולכן) אני בטוח שיזכה ליתר התייחסות. הפעם הוא גם קצר יותר (בכל זאת, אני לא רוצה להציק לכם יותר  מדיי). ראיתי כעת באתר וואלה מאמר של רוית …

חינוך ילדים ואונס קבוצתי: בין פסיכולוגיה ללוגיקה (טור 227) לקריאה »

סטטיסטיקה ומשפט: סברות משפטיות והסתברותיות (טור 226)

בס”ד הבוקר שלחו לי מאמר מאתר אלכסון של דייוויד פפינו שעוסק במושג “ידע”, ויחסו למושגי אמונה (לא במובן הדתי). ניתן לדון בכך מכמה זוויות, בעיקר מבחינת משמעותה של אמונה באלוהים ויחסה למידע ולעובדות מסוגים שונים. אבל כאן רציתי לעסוק בזווית מסוימת שעולה במאמר, שנוגעת לראיות בעולם המשפט (וההלכה). אני מציע למי שרוצה להפיק את המירב …

סטטיסטיקה ומשפט: סברות משפטיות והסתברותיות (טור 226) לקריאה »

על טיפולי המרה והבעיות בשיח עליהם (טור 225)

בס”ד התבטאותו של הרב רפי פרץ, שר החינוך, שלפיה הוא מצדד בטיפולי המרה ומדווח על ניסיון אישי טוב שיש לו לגביהם, לא יורדת מסדר היום הציבורי. רוב התגובות מתלהמות ולא ענייניות כצפוי. אנשים מצטטים מקורות מקצועיים כאלו ואחרים, החלטות של איגודי מרפאים למיניהם ועוד, ובעיקר מזדעזעים מהפרימיטיביות, הכפייה וחוסר הפלורליזם. כמעט לא שומעים טענות וטיעונים …

על טיפולי המרה והבעיות בשיח עליהם (טור 225) לקריאה »

על בתי דין והתנהלותם – אז והיום (טור 224)

בס”ד לפני כמה חודשים התפוצצה פרשה לא נעימה לגבי הרב שמואל טל, ראש ישיבת “תורת החיים”. מתברר שהלה התנהל כאילו מתגלה אליו “רוח הקודש” וחילק לסביבתו הוראות והנחיות בשמה. לא זו אף זו, באחד  מהמקרים ההוראה נגעה לאישה שהוא היה איתה בקשרים רומנטיים, והוא אמר לה שרוח הקודש אמרה לו שאישתו עתידה למות והוא אמור …

על בתי דין והתנהלותם – אז והיום (טור 224) לקריאה »

פשר המחלוקות בפילוסופיה: החוק לעשיית דין בצרפתים ובעוזריהם (טור 223)

בס”ד לפני זמן נשאלתי באתר על משמעותה של התחדשות דעות שונות בפילוסופיה: האם זה שאחת לכמה זמן מתחדשת שיטה חדשה בפילוסופיה אינה חולשה בעיניך? השאלה מבטאת תחושה רווחת מאד, שלפיה המחלוקות וריבוי העמדות בפילוסופיה, כמו גם חוסר היכולת להכריע ביניהן, מעידים על כך שמדובר בתחום לא פרודוקטיבי. המהדרין טוענים שבעצם התחום ריק, כלומר שכל העמדות …

פשר המחלוקות בפילוסופיה: החוק לעשיית דין בצרפתים ובעוזריהם (טור 223) לקריאה »

הצורך בתיאולוגיה ‘רזה’ (טור 222)

בס”ד הבוקר שלחו לי ידיעה מישראל היום על כך שיובל דיין, בעלה של נועה ירון דיין, החליט לנטוש (לפחות במובן מסוים) את אורח החיים הדתי שלו. מדובר באדם ידוע, ושמעתי שהוא העביר שיעורים רבים ומאד פופולריים ואף החזיר רבים בתשובה (בעיקר לברסלב). אין פלא שהדבר מכה גלים. דומני שזה חלק מתופעת הסלבריטאים שחוזרים בתשובה אבל …

הצורך בתיאולוגיה ‘רזה’ (טור 222) לקריאה »

כללים טריוויאליים ככללים שליליים: על פסיכולוגיה ולוגיקה (טור 221)

בס”ד   את המשפט הראשון בתורת המשחקים הוכיח המתמטיקאי ארנסט צרמלו בשנת 1913. משפט צרמלו קובע שבכל משחק שמתנהל בתורות לסירוגין בין שני שחקנים (משחק תורות), והוא סופי (מסתיים אחרי מספר סופי של צעדים) ובעל ידיעה שלמה (כל אחד מהשחקנים יודע את המצב כולו, בניגוד לסטרטגו למשל) ללא מזל (אין הגרלות אלא החלטות של השחקנים …

כללים טריוויאליים ככללים שליליים: על פסיכולוגיה ולוגיקה (טור 221) לקריאה »