בס”ד שיפוט ערכי של אדם שפעל לפי שיטה שבמחלוקת בטור שלפני האחרון (242) עסקתי במאמר של גבריהו שעשה אנלוגיה בין רצח רבין לרצח גדליה בן אחיקם, והבאתי זאת כדוגמה לחוסר האפשרות שלנו להסיק מסקנות מהתנ”ך. מאז ראיתי את הסרט “ימים נוראים” (מומלץ מאד) שמתאר את הרקע והשתלשלות הדברים אצל יגאל עמיר וסביבתו עד לרצח. כאן …
בס”ד לפני כשלושה שבועות נשאלתי באתר (בתוך השרשור, על ידי קרן) שאלה על תפיסתי לגבי ההתנתקות של הקב”ה מהעולם, כפי שתיארתי כאן כמה פעמים בעבר. השואל העלה כאן תהייה מתודולוגית עקרונית לגבי היושר האינטלקטואלי בפירוש שהצעתי, ולכן חשבתי שמן הראוי להקדיש לה טור. לפני שאגיע לדבריו, אתן קצת רקע. תיאור תפיסתי: שני צידי הקושי אני …
בס”ד באמצע כתיבת טור אחר, הגיע לידיי היום (צום גדליה) מאמר של עמית גבריהו, שבאופן לא מפתיע עוסק באנלוגיה החבוטה בין רצח רבין לרצח גדליה בן אחיקם. האנלוגיה הזאת מעצבנת אותי כבר מזה זמן מכמה סיבות, וזוהי אולי ההזדמנות לברר בקצרה כמה מהן. אעשה זאת בקצרה, כי מדובר בטור לא מתוכנן וגם לא מאד חשוב. …
בס”ד רבים עמדו על כך ששני המועדים הקרבים ובאים עלינו, ראש השנה ויום הכיפורים, מבטאים שני קטבים מטפיזיים ונפשיים שונים: דין וחסד. ראש השנה הוא יום הדין, ויום הכיפורים הוא ביטוי לחסד של הקב”ה שמקבל את תשובתם של חוטאים (ואולי אף עיצומו של יום מכפר). במבט הזה, עשרת ימי תשובה מהווים תהליך של מעבר מדין …
בס”ד בשני הטורים האחרונים עסקתי בהתייחסות אפלטונית למציאות ובכמה מהשלכותיה (ראה הערה 1 בטור הקודם).[1] הבאתי דוגמאות להתייחסויות אפלטוניות שרואות את העולם כבמה, שמי שמחזיק בחוטים ומניע את הבובות עליה הוא דמונים ואידיאות מופשטות, ושופטות אנשים לפי המטפיזיקה שלכאורה מניעה אותם. הצגתי תפיסה ששוללת התייחסויות כאלה, וטענתי שעלינו לשפוט תופעות ואנשים לפי מה שהם, ולא …
בס”ד בכמה וכמה טוקבקים שעלו בעקבות הטור הקודם שאלו אותי מה רע בשרבוב שיקולים מטפיזיים לתוך קבלת ההחלטות וגיבוש האידאולוגיות בעולם הריאלי, לפחות כשאין חשש לגבי אמינותם. בתשובתי כתבתי שזה יכול להתפרש כסייג שמטרתו למנוע מסקנות שגויות שיטעו אותנו, אבל הוספתי שהתחושה שלי היא שיש בעייתיות גם בעצם השרבוב הזה אפילו ללא החששות מטעות. בטור …
בס”ד כבר כמה פעמים בעבר (ראה למשל כאן וכאן) עמדתי על כך שיש חידוש גדול שמשותף לציונות-הדתית ולמתנגדיה החריפים מבין החרדים. שני הצדדים מניחים שתהליכים בעולם הריאלי (היסטוריה, ערכים, צורות חשיבה ותרבות) משקפים מהלכים מטפיזיים. מאחוריהם עומדים דמונים שמניעים אותם (השטן, אשמדאי, המלאכים המכונים שרו של עשיו, של הבלגים או של הצפון קוריאנים, הקרן החדשה …
בס”ד בזמן האחרון עלו לאתר תהיות כיצד ניתן להבין את דין “קבוע” בדיני רוב. בתשובה לשאלות הנ”ל כתבתי שאנסה להיזקק לעניין בקרוב, וזאת מפני שבעקבות טור 226 חשבתי על הסבר לדין “קבוע” לאור ההבחנה שעסקתי בה שם. השבת קראנו את הפסוק “וארב לו וקם עליו” שממנו לומדים את דין “קבוע”, וחשבתי שזו ההזדמנות לדון בעניין. …
בס”ד הרי לכם טור בעקבות דברים שאמרתי בבית הכנסת השבת. בפרשת ראה אנחנו מוצאים פסוקים שעוסקים במצוות צדקה (דברים טו, ז-ח): כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ …
בס”ד פרשת עקב פותחת כך: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ: בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר …